4 תשובות
צודק, לא נשארו עם כל כך הרבה ברירות.
אנחנו עם שחי בלי צפי, ועל החרב רק כדי להבטיח את קיומנו בתוך כל הבלאגן הזה.
אבל אם לא נלחם עלינו מי ילחם עלינו?
אנחנו עם שחי בלי צפי, ועל החרב רק כדי להבטיח את קיומנו בתוך כל הבלאגן הזה.
אבל אם לא נלחם עלינו מי ילחם עלינו?
שואל השאלה:
אנחנו לא נלחמים מספיק עלינו !!! עדיף משהו ארוך ככל שיהיה אבל שהאויבים הגדולים שלנו יהיו באמת מורתעים ולא ימשיכו לאיים עלינו
אנחנו צריכים להילחם יותר בהסברה/יותר מול טראמפ כי אני באופן אישי מרגיש שיש מצב שנהיה בלופ הזה 20 שנה
אנחנו לא נלחמים מספיק עלינו !!! עדיף משהו ארוך ככל שיהיה אבל שהאויבים הגדולים שלנו יהיו באמת מורתעים ולא ימשיכו לאיים עלינו
אנחנו צריכים להילחם יותר בהסברה/יותר מול טראמפ כי אני באופן אישי מרגיש שיש מצב שנהיה בלופ הזה 20 שנה
אנונימי
אנחנו בלופ הזה כבר אלפיים שנה
אם הם לא יאיימו אז ישות או עם או כוח אחר יאיים עלינו.
אנחנו עם נרדף, כך היה עם פרעה, עם היטלר, עם המן הרשע, ועם כל השונאי יהודים וישראל שיש כיום.
הלופ לא נגמר
הלוואי
אם הם לא יאיימו אז ישות או עם או כוח אחר יאיים עלינו.
אנחנו עם נרדף, כך היה עם פרעה, עם היטלר, עם המן הרשע, ועם כל השונאי יהודים וישראל שיש כיום.
הלופ לא נגמר
הלוואי
היי לך,
קוראת את מילותייך ומרגישה עד כמה המצב הביטחוני במדינה מעסיק אותך, דבר שכל כך טבעי ואנושי בתקופה הזו. תקופת המלחמה מביאה איתה חוסר יציבות ואף חוסר ביטחון ונראה שהמצב הזה מוביל לתחושות של תסכול, לחץ ואולי אובדן שליטה בעקבות המציאות הזו.
משערת כי חוסר היכולת לתכנן תכניות, השגרה שחוזרת על עצמה, שיום מסוים מדברים על מלחמה ויום לאחר מכן על הסכם והכל חוזר שוב ושוב מעורר רגשות של חוסר אונים ומתיחות.
לעיתים לדבר עם איש מקצוע או מישהו קרוב יכול להקל ולו במעט על רגשותייך ועל התחושות שאתה נושא על כתפייך.
בנוסף, אני מזמינה אותך לכתוב לצ'אט של עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). ניתן לכתוב באופן אנונימי, לשתף מחשבות, רגשות ולחלוק את אשר על ליבך. זהו מרחב בטוח לשיתוף ומתנדבנו יהיו שם כדי להקשיב ולתמוך.
שלך,
מתנדבת סה"ר.
קוראת את מילותייך ומרגישה עד כמה המצב הביטחוני במדינה מעסיק אותך, דבר שכל כך טבעי ואנושי בתקופה הזו. תקופת המלחמה מביאה איתה חוסר יציבות ואף חוסר ביטחון ונראה שהמצב הזה מוביל לתחושות של תסכול, לחץ ואולי אובדן שליטה בעקבות המציאות הזו.
משערת כי חוסר היכולת לתכנן תכניות, השגרה שחוזרת על עצמה, שיום מסוים מדברים על מלחמה ויום לאחר מכן על הסכם והכל חוזר שוב ושוב מעורר רגשות של חוסר אונים ומתיחות.
לעיתים לדבר עם איש מקצוע או מישהו קרוב יכול להקל ולו במעט על רגשותייך ועל התחושות שאתה נושא על כתפייך.
בנוסף, אני מזמינה אותך לכתוב לצ'אט של עמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת). ניתן לכתוב באופן אנונימי, לשתף מחשבות, רגשות ולחלוק את אשר על ליבך. זהו מרחב בטוח לשיתוף ומתנדבנו יהיו שם כדי להקשיב ולתמוך.
שלך,
מתנדבת סה"ר.
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: