שאלה קצת אישית וקשה אשמח אם תענו עלייה

מבין שצריך להמשיך ותמיד יהיו תקופות קשות אבל אני בדרך טובה עם אנשים טובים מסביב ואני תמיד נשאר אני

סותם את הפה וממשיך ולא בוכה

שירים של אביב גדג'

אני אישית מנסה לצחוק
אני מנסה להגיד לעצמי שזה לטובתי
אני גם אומר לעצמי שאם ספיידרמן קם על הרגליים במצבים קשים אז גם אני יכול ( מאוד אוהב את הגיבור על הזה)
אני משתדל תמיד להיות עם ראש חיובי
גם אם אני במצב רע אני משתדל לא להוריד מעצמי
ולהגיד לעצמי שהכל לטובה

שומעת מוזיקה או פורקת לבן אדם שאני סומכת עליו.
ודווקא לבכות זה משחרר, לא רואה סיבה לנסות להדחיק את זה.. זה לגיטימי בתקופות קשות.
מנסה לחשוב על כל היתרונות של מה יקרה כשאני אתאפס על עצמי וכמה טוב זה ירגיש וכו'.
ואפשר גם פשוט להתחיל מצעד קטן וככה להתקדם כי זה עדיף מכלום.

פסימיות האמת. כולנו נסיים בסוף באותה נקודה, לפחות יש את ההזדמנות לנסות להנות או להצליח על הדרך. במקום להתמקד על הנפילה, תבין שכדי לקום שוב צריך להתמוטט תחילה. לא מאמינה שיש בן אדם אחד בעולם שלא הייתה לו תקופה קשה ולא התלונן שהחיים שלו גרועים (פרופורציות או לא). צריך להבין שבסופו של דבר זה מה שנתון לנו בידיים, וכדי לעשות שינוי צריך להחליט לעשות אותו. מסובך, לא תמיד כיף, מאתגר, אף אחד לא אמר שצריך להתעלם מזה. פשוט צריך למצוא את מה שעוזר לנו להפיק טוב בכל מקרה, או לפחות לתת לנו קצת שלווה. מוזיקה, אנשים, חברה, תחביבים, טבע, אוויר. אם זה הגיוני לך, זה מה שחשוב (כל עוד זה חוקי ולא פוגע באף אחד אחר כמובן).

מוזיקה.
פשוט מוזיקה.