23 תשובות
אמא.
אבא
אבא, ברור
אמא
אבא
אמא
אמא
לאבא כבר רגילה
לאבא כבר רגילה
אנונימית
אף אחד מהם.
אנונימי
בדרך כלל נשים מפחידות יותר כי הן יותר עובדות על המערכת הרגשית מאשר גברים. וזה מורגש.. חח.. אבל משום מה אצלי אף אחד לא מפחיד. לא כועסים יותר מידי.
כבר אף אחד מהם לא ממש מפחיד אבל אבא יותר קשה לעצבן אז כשהוא כן מתעצבן זה יותר מלחיץ
אבא שלי רוסי עם גלח אז אבא
אבא
אחי הגדול
אמא, פחד מוות.
אמא
עם אמא שלי אני נמצאת יותר
אבא שלי יותר מאופק
עם אמא שלי אני נמצאת יותר
אבא שלי יותר מאופק
שניהם
אימא כי היא דעתנית וקשוחה
אבא
אבא????
אמא,אבל גם בקושי.בעלה יותר מפחיד אותי
היי יקרה,
התמונה שבחרת מעלה מחשבה על המקום הגדול שיש להורים בחיים של ילד, ועל כמה הדמויות שמהן אנחנו מצפים להגנה ולביטחון יכולות גם לעורר בנו רגשות אחרים, במיוחד ברגעים של כעס או חוסר שליטה.
ממה ששיתפת, נדמה שהשאלה הזו נוגעת במשהו משמעותי עבורך. ייתכן שלכל אחד יש חוויות שונות מול ההורים שלו, ומה שמעורר תחושת פחד או חוסר ביטחון אצל אדם אחד, יכול להיות שונה מאוד עבור אדם אחר.
לפעמים, גם כשמתבגרים והופכים למבוגרים, חוויות ורגשות שקשורים להורים ממשיכים ללוות אותנו ולהשפיע על הדרך שבה אנחנו מרגישים ומגיבים. עצם זה שעולות שאלות כאלה, יכול אולי להעיד על רצון להבין טוב יותר את החוויות ואת התחושות שלנו.
וגם אם אין תשובה אחת נכונה לשאלה ששאלת, נדמה שיש מקום לכל רגש שעולה. פחד, בלבול, כעס או חוסר נוחות הם רגשות אנושיים, ומותר לתת להם מקום ולהקשיב למה שהם מבקשים לספר לנו.
ואולי עצם זה שבחרת לשתף ולפתוח את השאלה הזו, הוא כבר צעד של הקשבה לעצמך. לפעמים, כשנותנים מקום למה שמעסיק אותנו, אפשר לגלות שאנחנו לא היחידים שמרגישים כך ושיש מי שמוכן להקשיב ולהיות איתנו בתוך המחשבות והרגשות האלה.
כמתנדבת בעמותת סה"ר אני מזמינה אותך להצטרף לצ'אט של העמותה.
אם תרצי תוכלי להמשיך ולשתף ולקבל תמיכה והקשבה.
יש שם אנשים שיקשיבו לך באופן אישי, חם ואנונימי.
את לא לבד, אנחנו כאן בשבילך.
שלך,
מתנדבת סה"ר.
התמונה שבחרת מעלה מחשבה על המקום הגדול שיש להורים בחיים של ילד, ועל כמה הדמויות שמהן אנחנו מצפים להגנה ולביטחון יכולות גם לעורר בנו רגשות אחרים, במיוחד ברגעים של כעס או חוסר שליטה.
ממה ששיתפת, נדמה שהשאלה הזו נוגעת במשהו משמעותי עבורך. ייתכן שלכל אחד יש חוויות שונות מול ההורים שלו, ומה שמעורר תחושת פחד או חוסר ביטחון אצל אדם אחד, יכול להיות שונה מאוד עבור אדם אחר.
לפעמים, גם כשמתבגרים והופכים למבוגרים, חוויות ורגשות שקשורים להורים ממשיכים ללוות אותנו ולהשפיע על הדרך שבה אנחנו מרגישים ומגיבים. עצם זה שעולות שאלות כאלה, יכול אולי להעיד על רצון להבין טוב יותר את החוויות ואת התחושות שלנו.
וגם אם אין תשובה אחת נכונה לשאלה ששאלת, נדמה שיש מקום לכל רגש שעולה. פחד, בלבול, כעס או חוסר נוחות הם רגשות אנושיים, ומותר לתת להם מקום ולהקשיב למה שהם מבקשים לספר לנו.
ואולי עצם זה שבחרת לשתף ולפתוח את השאלה הזו, הוא כבר צעד של הקשבה לעצמך. לפעמים, כשנותנים מקום למה שמעסיק אותנו, אפשר לגלות שאנחנו לא היחידים שמרגישים כך ושיש מי שמוכן להקשיב ולהיות איתנו בתוך המחשבות והרגשות האלה.
כמתנדבת בעמותת סה"ר אני מזמינה אותך להצטרף לצ'אט של העמותה.
אם תרצי תוכלי להמשיך ולשתף ולקבל תמיכה והקשבה.
יש שם אנשים שיקשיבו לך באופן אישי, חם ואנונימי.
את לא לבד, אנחנו כאן בשבילך.
שלך,
מתנדבת סה"ר.
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: