מישהו יכול לתת לי הסבר למה שומרים שבת?

ככה רבנים פרשו בגלל שכתוב שבשבת צריך לנוח

במקור זה מאיסור הדלקת אש.

לא עושים כל מלאכה שהיא וכל מה שרגילים לעשות ביום חול.
כמו לבשל, לנסוע, לעבוד

התורה שלנו היא לא רק התנך
אנחנו מצווים בתורה להקשיב לתלמידי חכמים ורבנים בכל דור ודור.
התורה שבכתב שקיבלנו בהר סיני, קיבלנו גם ביחד עם זה הלכות ואיך לקיים את המצוות. קיבלנו את התורה שבעל פה.

ל"ט אבות מלאכה (39 מלאכות) הן הפעולות העיקריות האסורות בעשייה בשבת וביום טוב על פי ההלכה היהודית.

התורה לא מציינת כל דבר ודבר.
כתוב "לא תעשה מלאכה" נגיד, מה זה מלאכה? איך אנחנו יודעים? מה מוגדר מלאכה?
לכן יש לנו את התורה שבעל פה, את ההלכה, שהועבר במסורת, מדור דור.

אגב, שמדליקים חשמל נוצר גם סוג של חום/אש

השבת היא הברית שלנו עם ה', היא העולם הבא שלנו, הברכה להמשך השבוע, היא כמו ה"כלה" של עם ישראל. יום מנוחה לנפש, לגוף, לנשמה, מתנתקים ממסכים קצת, כמו restart לשבוע חדש. כמו שה' שבת ביום הזה, כך אנחנו גם שובתים.

לא כתוב בתורה שאסור שבת פשוט כתוב שצריך לנוח ואסור לעבוד אז זה מה שפירושו
בכללי המצוות ביהדות זה הכל פרשנויות

אלו לא פרשנויות^
זאת התורה שלנו

יש כמה מקורות ללמוד שאסור להדליק חשמל בשבת:
בתורה כתוב שאסור להדליק אש ויש שסוברים שחשמל זה כמו אש אז אוסרים אותו וזה לדעתם כמעט איסור תורה.
עוד איסור שאולי יכול להיות בזה זה מוליד כי חשמל מביא דבר חדש שלא היה קיים (החשמל) וזה אסור מהתורה.
ועוד איסור שאולי יש בזה זה "מכה בפטיש" שזה בעצם כל מלאכה שמסיימת משהו, מה שנקרא "גמר מלאכה" - הדפיקה האחרונה עם הפטיש שגורמת לדבר להיות מוכן - איסור תורה.
הרב עוזיאל כתב:
"ועל כל פנים נראה ודאי שאין לאסור הדלקת החשמל מטעם זה, שהרי הדלקת החשמל אינו מוליד אור אלא מושך זרם ההארה שנאחזת בחוטים הדקים שבתוך העששית, ואין זה אלא מבעיר מאש מצויה, שהיא נמצאת ועומדת קודם, ומתגלה בהסרת המעצור או מציאות כח המושך להידלק בה. ולכן אין בהדלקת מאור החשמל לא משום מוליד ולא משום נולד, ומותר לסבב המפתח או לדחוק בכפתור כדי לפתוח זרם החשמל שיחדור לתוך החוטים שבעששית ותאיר אותם."
אז בעצם הוא אומר שזה לא מוליד בגלל שזה העברת אש (שזה לא הבערה ממש אבל גם אסור). ומה שהוא כותב שמותר זה ביו"ט, לא בשבת, ולהלכה היום לא נוהגים ככה.
על זה הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך ענה לו:
"וכן לענין הדלקת החשמל ביו"ט, שכתב מר שאין זה מוליד אור אלא מושך זרם ההארה ואין זה אלא מבעיר מאש מצויה, לענ"ד נראה שאינו נכון, וכאשר מבואר כ"ז בספרי שהחוטים מובילים רק זרם, שאינו אש כלל ואף איננו חם, אלא שהזרם מחמם הרבה את החוט הדק שבתוך הזכוכית עד שהוא מלבין ומאיר. וא"כ כיון שנתבאר דכל מה שנעשה בכח ראשון חשיב כאילו עשה הוא בידים, א"כ הרי זה דומה כאילו הוא עצמו מכה בכח חזק על הברזל עד כדי מדה גבוהה זו שהוא מתחמם מאד ונהפך להיות אש, דהיינו מוליד גמור, וה"נ כאן."

כלומר בעצם הזרם הוא בכלל לא אש אבל מרוב שהוא חם והוא מחמם את החוט זה הופך לאש מלאכת מוליד וזה אסור משום מוליד לדעתו.

וכן זכור לי שראיתי מי שאומר שזה אסור גם משום מכה בפטיש כי כשמדליקים את המתג שיעשה את המלאכה שלו זה מתקן כלי אבל לא זוכר מי אמר...

בכל אופן אסור מכל מני סיבות