אני מבטלת תוכניות רק בגלל שאני מרגישה כל פעם מכוערת לצאת מהבית

זה קשה ולא כיף ❤
והדבר הכי חשוב
הוא שלא מגיע לך להרגיש ככה

רוצה פרקטית לדעת מה עושים?
אם את מדברת לעצמך באופן שלילי, תפסיקי. זה משפיע. תגידי לעצמך דברים חיוביים, כמו "אני אוהבת את עצמי כמו שאני"

דבר שני - אני הצלחתי עם ביטחון עצמי מתוך ההבנה שאנשים אחרים פשוט באמת לא משנים
אם הם חושבים ככה או ככה
זה לא ישפיע על מהלך חיי, והם לא רלוונטיים אליי
הפסקתי בכלל לתהות מה חושבים או לא חושבים

דבר שלישי
זה הכי נכון אבל אנשים אוהבים להכחיש את זה, ולא לכולם יש את ההבנה או האינטליגנציה אפילו באמת לקלוט את זה
שיופי חיצוני לא משנה. הוא לא משנה. מה שמשנה זה האדם שאת בוחרת להיות. מי שאת. השאר? זה באמת שולי. באמת.

דבר אחרון - כולם יפים. לא כולם הם מודל היופי, אבל מודל היופי הוא משתנה בין דורות והוא לא יותר מטרנד. פעם בזמנים עתיקים יותר מודל היופי היה בנות מלאות. ואז זה היה רזות. ואז זה נהיה "thick"
וזה כל הזמן משתנה וזה לא חשוב.
אבל אני עוד לא נתקלתי באנשים, במיוחד בחוץ, בלי יופי. את בוודאות יפה, כולנו יפים, כולנו מיוחדים. את עצמך ואת נראית כמו עצמך וזה היופי.

לזכור שאנשים לא מתסכלים עלייך כמו שאת מסתכלת על עצמך ושבגלל הרשתות אנחנו נהיה לנו סולם דירוג לא פרופורציונלי בכלל ושאת כנראה די יפה פשוט הרשתות והסביבה חיים בחלום שלא קיים בהצלחה תותחית ❤

אני מבינה אותך, מהממת גם לי היו תקופות כאלה, ולצערי יש לי עדיין לפעמים.
תנסי לרשום לעצמך כמה דברים שאת אוהבת בעצמך זה יכול להיות הפנים, השיער, הגוף, תכונות אופי או כל דבר אחר. אני בטוחה שאת הרבה יותר יפה ומיוחדת ממה שאת חושבת.
אני גם ממליצה לנסות לדבר לעצמך בצורה חיובית ולא להיות כל כך קשה עם עצמך. תתייחסי לעצמך כמו שהיית מתייחסת לחברה הכי טובה שלך. בסופו של דבר, את האדם שיהיה עם עצמו בכל הרגעים הקשים והיפים בחיים, אז מגיע לך לקבל מעצמך אהבה, סבלנות ואדיבות. ❤

זה קשה אבל מה זה משנה לך? איך את נראת האופי יותר חשוב

תאמיני לי שלא אכפת לאנשים
אין להם זמן לחשוב על מה הם חושבים על אחרים
כי הם עסוקים בלחשוב מה אנחנו חושבים עליהם

משפט חזק.

אל תבטלי תכניות פשוט

את לא צריכה לבטל תכניות בגלל מראה חיצוני מה המראה חיצוני קשור לתוכניות תעשי שטוב לך. כיעור זה גנטיקה ואין איך לשנות גנטיקה פשוט תלמדי לחיות עם זה ולאהוב את עצמך כמו שאת.

לכסות את המראה. לא להסתכל ביום של היציאה במראה, לבקש מאמא, אחות או חברה שיגידו לך עם הקוקו יצא בסדר או אם יש משהו חשוב שהיית רוצה לבדוק.
כן זה לא מטפל בבעיה מהשורש, אבל זה אחלה פלסטר שיכול לעזור לך לצאת, ולא להכנס למחשבות על המראה לפני היציאה. כי זה באמת לא משנה ובדרך כלל אנחנו שופטים את עצמינו לרעה, יותר מאחרים

היי לך,

עברו כמה ימים מאז שבחרת לשתף כאן, ומקווה שבינתיים מצאת מעט נחמה. מהמילים שכתבת עולה המפגש עם תחושות מורכבות סביב דימוי הגוף, ונשמע שהמחשבות על המראה החיצוני מביאות איתן קושי. מתארת לעצמי כמה זה עשוי להציף, במיוחד כשההרגשה הזו משפיעה על השגרה ומייצרת חוסר אונים מול הרצון לצאת ולבלות. מדברייך עולה שאת מתמודדת עם חוויה לא פשוטה שבה המחשבות מנהלות את הבחירות שלך, ונראה שהחשש מאיך שאת נתפסת בעיני אחרים תופס מקום מרכזי בתוך היום יום שלך.

לפעמים כשנמצאים בתוך עומס כזה, עשוי לעזור לחשוב על צעדים קטנים להקל על עצמך. וייתכן שיש מקום לנסות לאוורר את הפחדים האלו עם אדם קרוב או עם איש מקצוע שיוכל להקשיב למשא יחד איתך. הבחירה לשתף אינה מובנת מאליה, ולעיתים שיחה פתוחה עשויה להציע מרחב שבו לא נשארים לבד עם המועקה.

כמתנדבת בסה"ר אני מזמינה אותך לצ'אט אנונימי שלנו על מנת לשתף את ההתמודדות שלך, מתוך תקווה שנוכל לחשוב יחד על דרכים שיסייעו לך ויקלו עלייך. מצרפת את הקישור במקרה שתרצי ליצור קשר.

שלך,
מתנדבת סה"ר