אני מרגישה ריקנות (פריקה)

אולי תתחילי כאילו לכתוב
סתם כל פעם שאת מבואסת תשפכי על הדף
לי זה עזר

נשמע קשה להרגיש ככה. אני גם מרגיש את זה הרבה פעמים, הפסיכולוגית שלי אומרת שכשאתה מרגיש ככה כדאי להזכיר לעצמך שזה עובר בגלל שבאותם רגעים זה מרגיש נצחי. בנוגע לעניין עם הקראש, אני חושב שזה קשה להרבה אנשים לשחרר. אולי תנסי לכתוב מכתב עם כל מה שאת רוצה לומר אבל אף פעם לא תאמרי, ואז תזרקי אותו מהחלון. אני עשיתי את זה עם מישהו שהיה לי קשה לי לשחרר ממנו פעם (לא בקטע רומנטי) ואחרי זה הרגשתי הרבה יותר טוב.
בנוגע לזה שאת בוכה מכל דבר קטן, הרבה פעמים בכי יכול להיות משחרר, אבל כשזה קורה כל הזמן זה מרגיש כמו עוד משהו שלא בשליטה שלך. אני לא בטוח שזה יעזור, אבל כשאני בתקופות שאני יותר עצוב, או כשאני לא מצליח לבכות בכלל, עוזר לי לצפות בסרטים עצובים שאני יודע שאני אבכה מהם. ככה הבכי הוא בשליטה שלך, כי אתה בחרת בו. בכל אופן, אם את רוצה את יכולה לפנות אליי בפרטי. אבל יכול להיות שייקח לי קצת זמן עד שאני אגיב כי אני לא זמין כל כך הרבה בסטיפס.