זהו זה, אבל האם זאת ההחלטה הנכונה?

במשך שנים, כן שנים, אני בכיתה י"א והייתי אומר שזה תקף לפחות מכיתה ג, או אפילו קודם, אני תמיד יזמתי עם אנשים, תמיד אני התחלתי שיחות' עם כמעט כל החברים שלי, וכתבתי לפחות 2/3 מההודעות איתם תמיד.

אז היום אחרי התיכון, אני נכנסתי לבאמפ וראיתי שכמה מהחברים שלי נפגשים, ואחד מהם הוא החבר השני הכי טוב שלי לשעבר (מהיום).
והם אפילו לא הזמינו אותי.
שאלתי אותו למה הוא לא הזמין אותי, הוא ראה את ההודעה ולא ענה...
הוא גם ראה אותי בתיכון, זה לא שלא ראינו אחד את השני

אני כעסתי וכדי להירגע אני רצתי 10 קילומטרים. ובזמן הריצה הגעתי להחלטה, אני לא יוזם יותר כלום עם אף אחד, אני לא שם כלום אצל אחרים, אם הם רוצים ממני משהו, אז שיחזירו.
No more nice guy

ואני תוהה אם זאת ההחלטה הנכונה,
אז לדעתכם זאת ההחלטה הנכונה?

*דרך אגב כמה הערות:
1 אני על הרצף האוטיסטי ואולי זה משפיע על היכולת שלי לקרוא ולהבין מה קרה
2 היו לי חברים טובים, אבל אף פעם לא היה לי "חבר הכי טוב".