11 תשובות
לא לפתח ציפיות ולתכנן הכל מראש
בסוף החיים לא תמיד הולכים לפי התוכנית שלנו. אי אפשר לשלוט בהכול, אז לפעמים הכי טוב לקבל את זה ולהמשיך הלאה במקום להתעצבן
שואל השאלה:
^מקסים, את זה אני יודעת.
אבל אני לא מצליחה
^מקסים, את זה אני יודעת.
אבל אני לא מצליחה
אנונימית
זה נשמע כמו משהו שאת צריכה יותר עזרה מקצועית בשבילו
^^ לא קיבלת את התשובות לפי מה שרצית אה?
ואין באמת מה להגיד חבובה אם את לא יכולה לשלוט בזה אין איזה משפט מוטיבציה קסום שיעזור לזה, עצם זה שאת רוצה לטפל בבעיה ומודעת אליה זה חצי מהפתרון. השלב הבא זה להכריח את עצמך או להפסיק לתכנן קדימה, או להפך לחשוב תכנון שהוא בטוח יהיה שגוי ו/או לא טוב וככה התוצאה תהיה יותר מספקת במידה והיא יותר טובה ממה שתכננת שיהיה. הבנת?.
ואין באמת מה להגיד חבובה אם את לא יכולה לשלוט בזה אין איזה משפט מוטיבציה קסום שיעזור לזה, עצם זה שאת רוצה לטפל בבעיה ומודעת אליה זה חצי מהפתרון. השלב הבא זה להכריח את עצמך או להפסיק לתכנן קדימה, או להפך לחשוב תכנון שהוא בטוח יהיה שגוי ו/או לא טוב וככה התוצאה תהיה יותר מספקת במידה והיא יותר טובה ממה שתכננת שיהיה. הבנת?.
^ לא זה פשוט לא עובד ככה, אי אפשר לשלוט במה שמרגישים. מה שאתה אומר היא ליטרלי כבר יודעת כי כולם יודעים את זה. זה שהיא יודעת את זה לא יעזור לה
^ זה בול מה שאמרתי גבר, 'אין משפט קסום שיפתור את זה' אבל זה שהיא מודעת לזה זה טוב..
תראי קודם כל, תנסי לחשוב בגישה משוחררת יותר של "אם זה יזרום אז אחלה" גם אני ככה, ודבר שני, עשית פעם אבחון ocd או hdad? כי לפעמים יש לזה קשר וטז באמת יש דרכים יעילות יותר לטפל מאשר סתם ךהיות מתוסכלת ולא להבין למה זה ככה
להנמיך ציפיות מאנשים
לא צריך לצפות מאנשים לכלום
לא צריך לצפות מאנשים לכלום
המוח שלנו, לא מושפע מההרגל עצמו, אלא מאשליית הזהות, והפעולות הנגזרות מכך את מאמינה שיש לך זהות דחיינית כי המוח חזה בך דוחה דברים פעם אחר פעם, כאשר הדפוס חוזר על עצמו במוח מתחיל להיבנות תסריט מדומיין של "אני יודע מה יקרה אין טעם לנסות" מה שקורה זה שהמוח מקבל את זה כאמת ומשמר את זה כדפוס
הדרך היחידה לנטרל דפוס היא להוכיח למוח שלך שהמציאות היא אחרת מספיק םעמים עד שהמוח מקבל את ה"זהות החדשה"