טיפוסים מרצים איך הפסקתם אם זה?

לא הפסקתי
פשוט השלמתי עם זה וקיבלתי את מי שאני

שואל השאלה:
^ תסתום אתה

פעם הייתי מרצה
עם החיים החלפתי הרבה מסגרות
והבנתי שאתה משקיע הרבה מאמצים באנשים שלא נשארים סביבך
תשקיעי אותם בעצמך
את תמיד נשארת

לא הפסקתי
אבל משתדלת ללמוד לווסת את זה בצורה שזה לא יפגע בי אלא יבוא בקטע טוב

אחי מה?
קראת את מה שרשמתי?

אקט הריצוי הוא לא לחברים שלנו בלבד
הוא לכולם
לכל האנשים שנמצאים סביבינו ומתחלפים כל הזמן
לעשות דברים טובים לחברים שלך שנמצאים סביבך ונשארים זה סבבה גם אם זה טיפה על חשבונך
לא נראה לי שלזה שואלת השאלה התכוונה

כשאני אפתור את הבעיה הזאת אני אגיד לך.
בעצם, אני כבר לא אהיה בסטיפס כנראה, אז.. לא משנה
מאחל לך בהצלחה עם זה :)

שואל השאלה:
^ כייף לך

הפסקתי להיום

נמשיך מחר

זה די סלפ כיר
להבין שלרצות פוגע בך ולאט לאט את מתחילה לתת לעצמך את המקום הראשון

את מבינה שלרצות זה לא שווה את זה
ושכמו שאנשים אחרים מסתדרים בחיים בלי לרצות ואפילו יש להם יותר אנשים מסביב, גם לך מותר

זה תהליך שאת עוברת עם עצמך וזה בבחירות הקטנות
וזה להבין שאת לא יכולה לשלוט במה שאנשים חושבים עלייך ואפשר לשחרר את זה קצת

פשוט למדתי איך להגיד לא.
הבעיה אצלי לא הייתה שאני רוצה לעשות מה שאומרים לי אלא שלא ידעתי איך לסרב בצורה מכבדת. אצלי זה היה או להגיד כן או לסרב בגסות. אז למדתי איך לסרב בצורה נעימה ואסרטיבית

^ וואי בול

לא הפסקתי

שואל השאלה:
^^^ איך מסרבים בנעימות?

סבלתי
כעסתי
הבנתי שהייתי תמימה
התחלתי לדאוג לעצמי יותר

אתה אומר "לא" אבל בחיוך קטן
או משפטים כמו- את האמת, זה פחות מתאים לי
או אני אשתדל לעזור אבל אני לא מבטיח כלום
הכי חשוב זה ההבעת פנים