16 תשובות
לא קראתי הכל, כי לא הרגשתי צורך, אתה יוצא מנקודת הנחה שמישהו "עייף" רק בגלל שהוא אומר לעצמו שהוא "עייף"
ועל זה אני שואל, מניין לך?
ועל זה אני שואל, מניין לך?
^מחשבה יוצרת מציאות 100% מבוסס על מחקרים.
שואל השאלה:
^^תתבונן בעצמך, ותגיע למסקנה הזאת.
זה מהתבוננות.
^^תתבונן בעצמך, ותגיע למסקנה הזאת.
זה מהתבוננות.
נניח שאני מסכים עם זה, ומה יוצר את המחשבה?
שואל השאלה:
אתה יוצר אותה, כשאתה מנסה לקרוא את התחושות שיש לך
אתה יוצר אותה, כשאתה מנסה לקרוא את התחושות שיש לך
זה ברור. רגשות ובמחשבות ובכללי אדם לא יכול לתמצת את התחושות שלו למשפט מחץ אחד.
אנשים נוטים להשתמש במילים שמתארות את הרגשות שלהם לאו דווקא כי זה מה שהם מרגישים
יותר כי זה מה שהם רוצים שיחשבו שהם מרגישים או יותר קל להם להרגיש.
אם לבן אדם קשה וגם כיף בו זמנית כמו שתיארת, הוא יעדיף להגיד שכיף לו, גם כדי להקליל את התחושה שלו בעצמו פסיכולוגית, וגם כדי להבהיר לכלל שהוא נהנה. ואפילו יותר מזה, לפעמים שלבן אדם גם קשה וגם כיף והוא פתאום אומר שכיף לו למרות שגם קשה לו
זה מן מנגנון הגנה שקשור לסביבה
הוא לא רוצה שיחשבו שקשה לו ומדמיין שרואים את זה מהצד, אז ישר אומר "כיף לי" כדי למסור ולהבהיר שאם הם חושבים משהו שלילי עליו, אז הוא מוטעה.
בקיצור - תמצות הרגשות הזה ברובו קשור ללחץ חברתי ורצון שהחברה תדע ותכיר במצב שאתה נמצא בו עכשיו באופן מהיר וזריז
אנשים נוטים להשתמש במילים שמתארות את הרגשות שלהם לאו דווקא כי זה מה שהם מרגישים
יותר כי זה מה שהם רוצים שיחשבו שהם מרגישים או יותר קל להם להרגיש.
אם לבן אדם קשה וגם כיף בו זמנית כמו שתיארת, הוא יעדיף להגיד שכיף לו, גם כדי להקליל את התחושה שלו בעצמו פסיכולוגית, וגם כדי להבהיר לכלל שהוא נהנה. ואפילו יותר מזה, לפעמים שלבן אדם גם קשה וגם כיף והוא פתאום אומר שכיף לו למרות שגם קשה לו
זה מן מנגנון הגנה שקשור לסביבה
הוא לא רוצה שיחשבו שקשה לו ומדמיין שרואים את זה מהצד, אז ישר אומר "כיף לי" כדי למסור ולהבהיר שאם הם חושבים משהו שלילי עליו, אז הוא מוטעה.
בקיצור - תמצות הרגשות הזה ברובו קשור ללחץ חברתי ורצון שהחברה תדע ותכיר במצב שאתה נמצא בו עכשיו באופן מהיר וזריז
זו לא שאלה נפרדת, הרי אנחנו מנסים למפות את העסק, לא?
אם אני יצרתי אותה כשניסיתי לקרוא את התחושות שלי, משמע משהו גרם לי לבחור בזה ש"אני עייף" על פני זה ש"אני לא ממש עייף", ואני שואל, מה זה הדבר הזה שגרם לזה שאבחר בצד אחד על פני האחר?
אם אני יצרתי אותה כשניסיתי לקרוא את התחושות שלי, משמע משהו גרם לי לבחור בזה ש"אני עייף" על פני זה ש"אני לא ממש עייף", ואני שואל, מה זה הדבר הזה שגרם לזה שאבחר בצד אחד על פני האחר?
^^ואמרתי קשור ברובו כי זה לא כולו.
זה הרבה גם קשור לאנשים שלא יודעים להביע את עצמם ומשתמשים במונחים קלילים כמו שתיארת.
זה הרבה גם קשור לאנשים שלא יודעים להביע את עצמם ומשתמשים במונחים קלילים כמו שתיארת.
שואל השאלה:
^^^
בעיני לא קשור ללחץ חברתי, אלא כדי שהמודעות שלך תוכל לפעול, בעקבות המחשבה.
אבל ייתכן שכן, את זה לא באמת הבנתי מה התכוונת.
^^
שאלה יפה מאוד. אני לא יודע.
אבל התאוריה שלי היא כזאת: המודעות כל הזמן סורקת את הגוף ואת התחושות שעולות ממנו, אם היא שמה לב לכאלה תחושות, היא מעלה לך מחשבה "אני עייף".
^^^
בעיני לא קשור ללחץ חברתי, אלא כדי שהמודעות שלך תוכל לפעול, בעקבות המחשבה.
אבל ייתכן שכן, את זה לא באמת הבנתי מה התכוונת.
^^
שאלה יפה מאוד. אני לא יודע.
אבל התאוריה שלי היא כזאת: המודעות כל הזמן סורקת את הגוף ואת התחושות שעולות ממנו, אם היא שמה לב לכאלה תחושות, היא מעלה לך מחשבה "אני עייף".
בן אדם מודע לעצמו גם אם הוא לא יוציא קול מהפה,
אבל אני יכולה להבין לגמרי מה אתה מנסה להגיד.
אבל אני יכולה להבין לגמרי מה אתה מנסה להגיד.
מה שאתה אומר בתאוריה שלך מתכתב לי טוב עם מה שאמר וינגנשטיין, שהכל זה עניין של שפה, כל מה שנמצא אצלינו במילים - קיים, כל מה שמחוץ למילים - גם אם קיים, הוא חסר משמעות ולכן הוא כאילו לא קיים.
יכול להיות שוינגנשטיין היה מסכים עם מה שאתה אומר פה חח
יכול להיות שוינגנשטיין היה מסכים עם מה שאתה אומר פה חח
שואל השאלה:
פחות קיצוני כמוהו :)
בעני זה קיים אבל אי אפשר לפעול כשאין לך מחשבה, שתוכל להתקדם איתה
פחות קיצוני כמוהו :)
בעני זה קיים אבל אי אפשר לפעול כשאין לך מחשבה, שתוכל להתקדם איתה
^^^^כמו שאנשים שלא חיים סביב אנשים אחרים.
אנשים שגרים לדוגמה לבד ואין להם צורך לעדכן או להודיע לבן אדם אחר על התחושות שלהם
הם עדיין נמצאים במודעות.
בן אדם שגר לבד בבית מרגיש שהוא עייף, הוא לא פשוט יגיד "אני עייף" כי אין לו צורך בלהגיד את זה בקול. אין אדם מולו שהוא חייב לו "הסבר" על המצב הנוכחי.
הוא עייף אז הוא פשוט הולך לישון - זאת המודעות.
זה למה אמרתי שזה קשור ללחץ חברתי
אנשים שגרים לדוגמה לבד ואין להם צורך לעדכן או להודיע לבן אדם אחר על התחושות שלהם
הם עדיין נמצאים במודעות.
בן אדם שגר לבד בבית מרגיש שהוא עייף, הוא לא פשוט יגיד "אני עייף" כי אין לו צורך בלהגיד את זה בקול. אין אדם מולו שהוא חייב לו "הסבר" על המצב הנוכחי.
הוא עייף אז הוא פשוט הולך לישון - זאת המודעות.
זה למה אמרתי שזה קשור ללחץ חברתי
שואל השאלה:
הא יפה. כאלו שהלחץ או החיוב לתת הסברים, מוביל אותנו לתת הסבר לפעמים בכוח למצב הנוכחי שקיים בנו.
הא יפה. כאלו שהלחץ או החיוב לתת הסברים, מוביל אותנו לתת הסבר לפעמים בכוח למצב הנוכחי שקיים בנו.
בדיוק
שואל השאלה:
מעניין מאוד
מעניין מאוד
באותו הנושא: