16 תשובות
אין לך כל כך ברירה, זה או שתעשי בשירותים או בתחתונים.
צריך להתרגל לזה, זה לא כזה נורא, שמים נייר טואלט על מושב האסלה וזהו.
צריך להתרגל לזה, זה לא כזה נורא, שמים נייר טואלט על מושב האסלה וזהו.
מזל שהצבא זה כור היתוך וכל השריטות של כולם מתאפסות שם במידה מסוימת.
את מפחדת מלעשות קקי ויש מישהי שמפחדת לישון מחוץ לבית ומישהו שמפחד מהאוכל בצהל.
בסוף כולם שורדים :)
את מפחדת מלעשות קקי ויש מישהי שמפחדת לישון מחוץ לבית ומישהו שמפחד מהאוכל בצהל.
בסוף כולם שורדים :)
איך זה מביך?
זה לא שאין שם דלתות
יש שם דלתות יש לך פרטיות אל תדאגי אף אחת לא תשים לב אם את מחרבנת או לא
זה לא שאין שם דלתות
יש שם דלתות יש לך פרטיות אל תדאגי אף אחת לא תשים לב אם את מחרבנת או לא
כל עוד את לא בשטח זה עובד בדיוק אותו דבר
חיחיחי תקשיבי, בשבוע הראשון של הטירונות לא עשיתי קקי שבוע שלם ובאתי הביתה עם בחילות וכאבים שאני לא מאחלת לאף אחד.
בואי נגיד שמאז הייתי בשירותים בבסיס כל יום אם לא יותר :)
בואי נגיד שמאז הייתי בשירותים בבסיס כל יום אם לא יותר :)
אנונימית
בכנות בצבא זה פשוט הופך להיות הנורמה כולן באחלה עם זה ברמת הלהגיד טוב הלכתי לחרבן
תשימי לך מבשם ממש קטן בכיס של המדיי ב' אם בגלל זה זה מפריע לך
ובכללי אין לך ממה להתבייש בצבא את תראי צדדים מאוד מגעילים ושונים של אנשים ממה שאת רגילה לראות וגם הם יראו צדדים כאלה אצלך
ככה זה אבל בסוף גם כל אחד מרוכז בעצמו ולאף אחד לא אכפת
ובכללי אין לך ממה להתבייש בצבא את תראי צדדים מאוד מגעילים ושונים של אנשים ממה שאת רגילה לראות וגם הם יראו צדדים כאלה אצלך
ככה זה אבל בסוף גם כל אחד מרוכז בעצמו ולאף אחד לא אכפת
אנונימית
אממ
יש לי חברה שלא היתה מצליחה לחרבן בטירונות
היא היתה מנסה ופיזית לא מצליחה
אני לא יודעת איך היה חה בהכשרה אבל אני זוכרת פעמים ששבוע שלם היא לא חירבנה ורק כשהיו משחררים אותנו היא היתה הולכת לבית
אבל זה נוראי זה כאבי בטן מפגרים
יש לי חברה שלא היתה מצליחה לחרבן בטירונות
היא היתה מנסה ופיזית לא מצליחה
אני לא יודעת איך היה חה בהכשרה אבל אני זוכרת פעמים ששבוע שלם היא לא חירבנה ורק כשהיו משחררים אותנו היא היתה הולכת לבית
אבל זה נוראי זה כאבי בטן מפגרים
אנונימית
תתאפקי מה נגיד לך
חכי שיהיה לך יום תרגול בשטח ותצטרכי לחרבן בטבע בלי שירותים. מצד שני זה אחד המשחררים.
גם אני בהתחלה חשבתי שזה מביך והיום אני עושה את זה חופשי אף אחד לא יודע שזה את ואף אחד לא אכפת לו זה כמו שאת תשמעי מישהי מחרבנת וזה לא יעניין אותך
אנונימית
לחרבן בשטח זה אומנם קצת מביך.. אבל קצת שמתרגלים זה כזה כיףף
אנונימי
גם אני מתביישת מזה והנה אני עושה מילואים מבחירה
את תראי שכשתגיעי לצבא החברות ידברו על זה בחופשיות מבלי להתבייש כי הן חיות שם ביום יום כמוך, ואפילו יפתחו יותר על בעיות המעיים שלהן כמו שלשולים ועצירות.
את תראי שכשתגיעי לצבא החברות ידברו על זה בחופשיות מבלי להתבייש כי הן חיות שם ביום יום כמוך, ואפילו יפתחו יותר על בעיות המעיים שלהן כמו שלשולים ועצירות.
אנונימית
עדיין לא הלכתי לצבא, אבל היה לי אותו חשש לפני שנכנסתי לפנימייה.
וכן, אולי לפעמים זה עדיין טיפה לא נעים אבל באמת מתרגלים. זה גם באמת חשוב להתרגל כי בסוף לא תמיד בחיים תהיה לך אפשרות להתפנות במקום פרטי לגמרי.
וזה בסדר, בסוף כשנמצאים עם אנשים כל הזמן, כבר לומדים להכיר אותם באמת וגם אולי קצת יותר להרגיש בנוח עם סיטואציות כאלה. בהצלחה.
וכן, אולי לפעמים זה עדיין טיפה לא נעים אבל באמת מתרגלים. זה גם באמת חשוב להתרגל כי בסוף לא תמיד בחיים תהיה לך אפשרות להתפנות במקום פרטי לגמרי.
וזה בסדר, בסוף כשנמצאים עם אנשים כל הזמן, כבר לומדים להכיר אותם באמת וגם אולי קצת יותר להרגיש בנוח עם סיטואציות כאלה. בהצלחה.
אנונימי
אל תדאגי הכול יצא בסוף זה פשוט לוקח זמן
טיטול? נשמע רעיון טוב (:
באותו הנושא: