אני רק צריכה לפרוק

אני אנמית כבר שנתיים וכי אני שונאת את זה שאני כל הזמן עייפה
על זה שאני לא מצליחה לקום מהמיטה וכל יום מרגיש כמו מלחמה רק כדי להישאר ערה
ועל זה שללכת עשר דקות דורש ממני לשבת פעמיים באמצע כדי לא להתעלף
ושכל מקלחת צריכה הפסקה כי האדים עושים לי סחרחורת
ועל זה שאני לא מצליחה להביא את עצמי ללמוד כמו תלמידה נורמלית ולשמור על ציונים טובים או ללכת לבית ספר באופן סדיר
ועל זה שהגוף שלי נראה כמו חרא כי אני לא יכולה להתאמן בלי להתעלף
ועל זה שאני גוררת את ההורים שלי לבדיקות שבתכלס לא מביאות כלום חוץ מאוד בדיקות ואני כבר יודעת שנמאס להם
ועל זה שיש לי נשירה ושאני לא יכולה אפילו לעשות לק נורמלי כי הציפורניים שלי דקות מדי
ואני שונאת את זה שהאנמיה הזאת לא פאקינג משתפרת ואת העובדה שהייתי בעבר תלמידה שהייתה מתעצבת על 94 ועכשיו אומרת תודה לעובר ומתאמנת פעמיים שליש בשבוע וחברותית ואני לא מצליחה לחזור להיות היא