איך חוזרים ליהנות מדברים?

אולי את מותשת
תנסי לנוח קצת ודווקא לקחת מכול זה הפסקה ולא לנסות בכוח

נשמע שאת בדיכאון כלשהו
כמה זמן זה ככה?

היי יקרה
שומעת את תחושת התסכול והכאב העולה מהמילים שכתבת. לא יכולה לתאר לעצמי את ההתמודדות עם עולם שפתאום נעלמו ממנו כל הצבעים והטעמים... כאילו כל דבר שאת עושה מרגיש עטוף בערפל ששואב את שמחת החיים לתוכו. מניחה שהכמיהה לשינוי יכולה להרגיש כמו זעקה שעולה ממעמקי הלב אך לא מצליחה לפרוץ החוצה ולהשמיע קול... יכול להיות שההתמודדות עצמה מתישה כל כך שגם המחשבה על כך שכבר היו תקופות דומות בחייך והן חלפו, לא עוזרת לגייס אופטימיות כרגע.
מבינה שקשה להישאר עם הרגשות הללו לבד. ייתכן שיש מישהו שתוכלי לשתף ואולי יושיט לך יד לתמיכה.
אם נכון לך לשתף בכאב בצורה אנונימית ולא שיפוטית, מזמינה אותך אלינו לסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) לצ'אט עם המתנדבים שלנו. נהיה שם בשביל להקשיב, לתמוך ככל שנוכל.
אנחנו זמינים בצ'אט (מצרפת לינק)

שלך, מתנדבת סה"ר.

הי לך יקירה
בטח שמעת את המילה "תקופות". יש כאלה תקופות, לכל אחד בכל גיל.
תקופות שהמוטיבציה יורדת, זה לגיטימי. השאלה כמה זמן זה נמשך ובאיזה עוצמה. גלילה במסכים בטח ובטח לא תעזור ואולי להיפך. קודם כל את צריכה לנשום ולהירגע ולא להילחץ. לחץ רק יכול להגביר את התופעה. אני בטוח שהחשק יחזור אם בראש את "תשחררי" ולא תאבקי עם עצמך ו"תתיידדי" עם התקופה הזו. הגעגועים לדברים שאת אוהבת יחזרו. בהצלחה יקרה.

קרה משהו לאחרונה שאת יכולה לשער שהביא את הדיכאון?

שואל השאלה:
אני לא בטוחה כי זה בא והולך
שנה שעברה הייתה לי גם תקופה קשה של דיכאון אבל המצב השתפר ורק בזמן האחרון הוא חזר להיות גרוע