תעזרו לי להתעודד אני מרגיש הכי בדאון שיש..

נסיך, קודם כל לא מובן מאליו בכלל שכתבת את זה ושאתה מודע לעצמך ולסביבה
מי שאמר לך שרגישות זה לחלשים ולא לגברים פשוט צריך להתבגר.
להפך, לשתף ולהתמודד עם המציאות זו חוזקה, לפרוק ולבכות זה א' ב' בחיינו .
רגישות זו באמת לא חולשה זו פשוט דרך חיים, גם אם הקרובים לא תמיד יודעים איך לעכל או להבין אותה.
זה שחברים שלך לא הבינו וחשבו שזה מוזר
אומר רק דבר אחד שאין להם את הכלים להבין את מה שאתה עובר, וזה לגמרי בעיה שלהם לא שלך. אתה לא מוזר, אתה פשוט עובר תקופה פחות טובה ומאתגרת, ירידה לצורך עליה.
מאמינה בך שהתקופה הזאת תעבור זה רק עניין של זמן בסופו של דבר, ובהמשך החיים יגיעו חברי אמת שמכילים ומקבלים כל אדם באשר הוא, אתה נפלת על האנשים הלא נכונים.
זה שאתה מבקש עזרה ורוצה עידוד, רק מראה כמה חזק, תאמין בעצמך יותר
מוזמן תמיד לדבר איתי בפרטי נסיך :)

אתה לא מוזר, יש הרבה אנשים שאין להם את היכולת להבין התמודדויות של בנאדם אחר, להיות רגיש זה לא רע וזה הדבר הכי אנושי שיש גם אם אתה גבר, תתפלא אבל אני ושמעתי עוד המון בנות שדווקא חושבות שגבר רגיש זה מקסים ומהמם, זה קשה לשתף אני מסכימה לגמרי זה דורש המון מבנאדם כל מי שחושב שהאבחנות שלך והדברים שאתה מתמודד איתם או אפילו אותה מוזר.ים לא באמת מבין כי הם כנראה לא באמת יודעים ומכירים את התחושה. ואני מבינה את הקושי לשתף ומבינה את התסכול מהתגובות הלא נעימות מאנשים ואלה לקויות שלהם והם הבעיה ואין איזשהו משהו לא בסדר אצלך. ואל תסחוב את הכאב לבד אני בטוחה שיש מישהו שיכול להקשיב ופשוט להקשיב בלי למצוא פיתרון או לשפוט 3>

לכולם (!) יש בעיות.
אתה לא (!) מוזר ולא (!) חריג.
רבים סובלים מרגישות ומ-ocd בעידן המודרני, וחיים עם זה.
כשתתבגר, יהיה לך קל יותר להתמודד עם סטריאוטיפים ודעות קדומות של אנשים.
דאג להקיף את עצמך באנשים ראויים, ולא בטיפוסים צרי מוח ורפי שכל

קודם כל זה הגיוני כל מה שאתה מרגיש, וזה טבעי ומובן שתרגיש בדאון לפעמים.
תן לעצמך להרגיש את הרגשות הללו, למרות שהם קשים, אל תנסה להתחמק, תשב עם עצמך, תבכה אם זה מרגיש לך לנכון, אתה יכול לנסות לכתוב במחברת את הרגשות ומה שעולה לך לראש(פעם זה לא היה עוזר לי ולא הבנתי איך לגשת לזה ומה לכתוב, אבל בשנים האחרונות התחלתי לעשות את זה יותר וזה מאפשר לי להרגיש את הרגשות, להוציא אותם על דף, להתמודד איתם- ואחרי זה אני מרגישה הקלה לרוב. בקיצור תנסה יעבוד, יעבוד. לא יעבוד, לא נורא). אתה יכול להרביץ לכרית או לצאת לריצה, בקיצור לנסות כל מיני דברים שיכולים לעזור לך להתמודד עם הרגש ולא להדחיק אותו. הוא נמצא שם, והוא דורש יחס
תן לעצמך להתפרק, בכל דרך שמרגישה לך נכונה
ותזכור שכל רגש, וכל מצב, הכל זמני, הכל מגיע בתקופות - זה יעבור וזה יחזור ויעבור ויחזור אבל עם הזמן אתה תלמד להתמודד עם זה טוב יותר, אגב לפעמים זה אומר להעזר בטיפול פסיכולוגי/שיחתי/תרופתי/טיפולי וזה בסדר
אתה יכול לספר לרופא/ת המשפחה שלך שאתה חווה תקופה קשה ורגשות קשים שמעיקים עליך, ויתנו לך הפנייה למרכז לבריאות הנפש כדי שתוכל לדבר עם פסיכולוג/עובד סוציאלי ואולי גם פסיכיאטר כדי לקבל תרופות - שזה יכול להיות מלחיץ והרבה פעמים לא רוצים את זה (גם אני לא רציתי בהתחלה עד שהבנתי שאני לא מצליחה להתמודד והחלטתי ללכת לרופא ולבקש כדורים והם מאד מאד עוזרים לי, כמובן שעדיין יש הרבה עבודה והתמודדות מול אנשי מקצוע וביני לבין עצמי אבל הכדורים הפכו את זה לאפשרי עבורי)
בכל מקרה אתה בן אדם!! אתה לא רובוט! אין משהו לא בסדר בך, אבל אתה כנראה כן זקוק לעזרה מסויימת, אל תתבייש לבקש את העזרה הזאת, כולנו צריכים אותה בשלב מסויים❤

שלום יקר

מדמיינת את צונאמי הרגשות המציף שהוביל אותך לכתיבת שורות אלו...
שומעת את תחושת התסכול וחוסר האונים שלא מבינים אותך ואת המורכבות שאתה מתמודד איתה..
לא יכולה לתאר לעצמי עד כמה זה וודאי מפרק אותך מבפנים וכמה אתה בטח רוצה שזה יפסק...
כלל לא מובן מאליו שלמרות הכאב פתחת את ליבך ובקשת עזרה...

אם תרגיש שנכון עבורך, באתר עמותת סה"ר יש קובץ שמרכז ארגוני סיוע,
מצרפת קישור במקרה שתרצה לבדוק אם יש ארגון שתרגישי שיוכל לסייע לך
https://did.li/gx2cn
בנוסף אם תרצה לשתף עוד, מזמינה אותך לשיחה בצ'אט האנונימי עם אחד המתנדבים של סה"ר
המתנדבים שלנו פה להקשיב ולסייע לך, גם הערב
מצרפת קישור במקרה שתרצה לפנות

שלך
מתנדבת סה"ר