אם החלטתי שאני מסיימת עם הפסיכולוגית שלי והיא היחידה שיודעת על הפ.ע היא תגיד להורים שלי?

בתכלס אם היא פסיכולוגית טובה, כן

לא.
בתור סטודנטית לפסיכולוגיה, פסיכולוגים מחויבים לסודיות, והיא לא אמורה \ יכולה לשתף את ההורים במה שאת מספרת בלי הסכמה שלך אלא אם כן מדובר בסכנת חיים.
פגיעה עצמית נחשב כמשהו" חריג " לכן זה תלוי ברמת הסיכון ובגיל שלך
את יכולה לדבר איתה על זה ולשאול אותה על גבולות סודיות אבל כל עוד אין לה את האישור שלך ואת ציינת את החשש הזה, היא לא יכולה להעביר את המידע הלאה , שוב אלא אם כן זה מסכן אותך או אנשים אחרים אז זה מאוד אינדיבידואלי

לא

^ זה עלול לשקף סכנת חיים, יש סיכוי שהיא כן תספר

תבקשי שלא תגיד ותקווי לטוב

מותר לה לספר אם זה מסכן חיים אדם ופ.ע מסכנת חיים אז סביר להניח שהיא תדבר איתם על זה גם אם את מסיימת איתה

אנונימי, ערכתי את התשובה ודייקתי אותה

^ אני מצד אחד מבין מה את אומרת אבל לדעתי עם כל כמה שזה יהיה לא נעים שההורים ידעו , זה סופר חשוב שההורים ידעו שהילדה שלהם פוגעת בעצמה בטח אם היא מתחת הגיל שהיא נחשבת אדם פרטי , גם אם היא פוגעת ב"קטנה ולא יותר מדי"

ברור שהכוונה היא להגן עליה אבל במציאות זה קצת יותר מורכב.
אחת הסיבות שאנשים בכלל משתפים מטפל בפגיעה עצמית היא הידיעה שיש להם מרחב בטוח וחשוב מכל סודי ככה שאם כל שיתוף יוביל אוטומטית לעדכון ההורים, יש כאלה שפשוט יפסיקו לדבר על זה.
המטרה בטיפול היא גם לשמור על הביטחון של המטופל וגם לשמור על האמון שלו ולכן ההחלטה אם לערב הורים תלויה ברמת הסיכון ובנסיבות הספציפיות כפי שאמרתי, ולא רק בעצם העובדה שיש פגיעה עצמית.