11 תשובות
כי לא ניצחנו ניצחון מוחלט
מי אמר לך שיש ניצחון מוחלט?
ביבי?
ביבי?
כי לא ניצחנו ניצחון מוחלט
שואל השאלה:
^^כן
^^כן
אנונימית
אפילו ביבי המושלם משקר לפעמים מה נעשה
הם תמיד היו ותמיד יהיו, אין מה לעשות זה לא משטר זה ארגון טרור, אם הם יקרסו יקום אחד חדש
כי לא ניצחנו ?
גם אם ננצח לחלוטין ונשמיד את כל הארגון, האידאולוגיה שלהם תישמר
לא יודעת מי מספר לך אבל המלחמה לא נגמרה וזה עד הניצחון המוחלט זה לא ניצחנו
אז ביבי אמר! וואו! למה אתם נוטרים לו טינה על מילים שאמר? "ניצחון מוחלט" כי הוא מר ביטחון, אבל זה תכלס כל פוליטיקאי. ביבי ילך לעולמו בדיוק כמוכם - ואז מה?
אנשים מתלוננים ש"מסתירים מהם דברים" ושרוצים את האמת בלי הבטחות שווא, אבל האמת היא שאין פתרון מיידי. ממשיכים "לשקר" על פתרון וביטחון כי החלופה היא חוסר וודאות ולחשוב שאי אפשר לשנות כלום אף פעם. אנשים רוצים תשובות בשביל השפיות; מצפים לפתרון כאן ועכשיו כי 30 שנים זה הרבה - אבל כלום ביחס לזמן עצמו. הפתרון הוא לא אנושי.
אנשים מתלוננים ש"מסתירים מהם דברים" ושרוצים את האמת בלי הבטחות שווא, אבל האמת היא שאין פתרון מיידי. ממשיכים "לשקר" על פתרון וביטחון כי החלופה היא חוסר וודאות ולחשוב שאי אפשר לשנות כלום אף פעם. אנשים רוצים תשובות בשביל השפיות; מצפים לפתרון כאן ועכשיו כי 30 שנים זה הרבה - אבל כלום ביחס לזמן עצמו. הפתרון הוא לא אנושי.
העתק הדבק מערוץ הטלגרם של שלמה פילבר:
מה אנחנו מחפשים באיראן?
ה"סבב" האחרון בין ישראל ואיראן הציף בציבור, בלבול גדול בנוגע ליעדים של ישראל והדרך להשיגם. כדי לעשות סדר, צריך קודם כל לנקות את רעשי הרקע הגיאופוליטיים ולהבין מה לא מעניין אותנו:
אספקת ומחירי הנפט העולמיים, נתיבי הסחר ימי חופשיים ופתוחים, בריתות עם סין ורוסיה, או האיומים על מדינות המפרץ כתעודת ביטוח כל אלו הן בעיות של ארה"ב, לא שלנו.
אותנו מעניינים באיראן רק שני דברים:
- חיסול איום ההשמדה הגרעיני.
- הסרת איום הטילים הבליסטיים על ערי ישראל.
שתי שאלות ושתי תשובות
כדי להחליט לאן ממשיכים מכאן, אנחנו חייבים לענות לעצמנו על שתי שאלות:
הראשונה: כמה ישראל פחות מאוימת מאיראן כיום? כאן יש קונצנזוס רחב המבצעים הצבאיים האחרונים הסירו בהצלחה את האיום המיידי על השמדת ישראל.
השנייה: האם ניתן לחסל את האיום האיראני לצמיתות? כאן התשובה המפוכחת היא: בסבירות נמוכה.
אם אי אפשר להבטיח את חיסולו הסופי של האיום לצמיתות, נשארו בידינו שני כלים מרכזיים בארגז הכלים של "היום שאחרי"
- סיכול מתמשך - השמדת יכולות בכל פעם שהאיראנים ינסו לשקם אותן.
- הרתעה ביטחונית - באמצעות עליונות חיל האוויר שלנו.
את שני היעדים הללו, סיכול והרתעה, הרבה יותר קל, מהיר וזול להשיג כשצועדים יד ביד עם ארה"ב, הבריון החזק בשכונה. לכן, הדיון הראשון צריך להיות מה עדיף: להתמודד לבד, או בשותפות? ומתי נפרדים כל אחד למטרותיו?
לשותפות הזו יש מחיר. התחשבות באינטרסים הגלובליים של השותף האמריקאי (נפט, סחר, סין, מדינות ערב האחרות), שלפעמים שמים את האינטרס הצר של ישראל בעדיפות שנייה.
מה שישראל ביצעה בשנתיים האחרונות הוא אירוע היסטורי, חד-פעמי ויוצא דופן במזרח התיכון. כשיצאנו למערכה הזו שואפנו להכי הרבה שאפשר, ולצורך כך גייסנו את השותפה החזקה ביותר.
אבל שותף ובמיוחד מעצמת-על אפשר לשכנע, אי אפשר להכריח. וכשאתה תלוי בשותף, לא הכל נמצא בהישג ידך.
היעד המושלם היה ונשאר החלפת המשטר בטהרן. אם טראמפ מוותר עליו, לישראל לבדה יהיה קשה להשיג את היעד הזה, ונאלץ לחשב מסלול מחדש וחזרה לאסטרטגיה המוכרת של עשרים השנים האחרונות: סיכול איטי, ממוקד, עקבי וסיזיפי.
מי ששר "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" - צריך להפנים להכיר ברגעים שלפעמים הדרך מתארכת.
מה אנחנו מחפשים באיראן?
ה"סבב" האחרון בין ישראל ואיראן הציף בציבור, בלבול גדול בנוגע ליעדים של ישראל והדרך להשיגם. כדי לעשות סדר, צריך קודם כל לנקות את רעשי הרקע הגיאופוליטיים ולהבין מה לא מעניין אותנו:
אספקת ומחירי הנפט העולמיים, נתיבי הסחר ימי חופשיים ופתוחים, בריתות עם סין ורוסיה, או האיומים על מדינות המפרץ כתעודת ביטוח כל אלו הן בעיות של ארה"ב, לא שלנו.
אותנו מעניינים באיראן רק שני דברים:
- חיסול איום ההשמדה הגרעיני.
- הסרת איום הטילים הבליסטיים על ערי ישראל.
שתי שאלות ושתי תשובות
כדי להחליט לאן ממשיכים מכאן, אנחנו חייבים לענות לעצמנו על שתי שאלות:
הראשונה: כמה ישראל פחות מאוימת מאיראן כיום? כאן יש קונצנזוס רחב המבצעים הצבאיים האחרונים הסירו בהצלחה את האיום המיידי על השמדת ישראל.
השנייה: האם ניתן לחסל את האיום האיראני לצמיתות? כאן התשובה המפוכחת היא: בסבירות נמוכה.
אם אי אפשר להבטיח את חיסולו הסופי של האיום לצמיתות, נשארו בידינו שני כלים מרכזיים בארגז הכלים של "היום שאחרי"
- סיכול מתמשך - השמדת יכולות בכל פעם שהאיראנים ינסו לשקם אותן.
- הרתעה ביטחונית - באמצעות עליונות חיל האוויר שלנו.
את שני היעדים הללו, סיכול והרתעה, הרבה יותר קל, מהיר וזול להשיג כשצועדים יד ביד עם ארה"ב, הבריון החזק בשכונה. לכן, הדיון הראשון צריך להיות מה עדיף: להתמודד לבד, או בשותפות? ומתי נפרדים כל אחד למטרותיו?
לשותפות הזו יש מחיר. התחשבות באינטרסים הגלובליים של השותף האמריקאי (נפט, סחר, סין, מדינות ערב האחרות), שלפעמים שמים את האינטרס הצר של ישראל בעדיפות שנייה.
מה שישראל ביצעה בשנתיים האחרונות הוא אירוע היסטורי, חד-פעמי ויוצא דופן במזרח התיכון. כשיצאנו למערכה הזו שואפנו להכי הרבה שאפשר, ולצורך כך גייסנו את השותפה החזקה ביותר.
אבל שותף ובמיוחד מעצמת-על אפשר לשכנע, אי אפשר להכריח. וכשאתה תלוי בשותף, לא הכל נמצא בהישג ידך.
היעד המושלם היה ונשאר החלפת המשטר בטהרן. אם טראמפ מוותר עליו, לישראל לבדה יהיה קשה להשיג את היעד הזה, ונאלץ לחשב מסלול מחדש וחזרה לאסטרטגיה המוכרת של עשרים השנים האחרונות: סיכול איטי, ממוקד, עקבי וסיזיפי.
מי ששר "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" - צריך להפנים להכיר ברגעים שלפעמים הדרך מתארכת.
אנונימי
באותו הנושא: