תמיד שאני מדברת עם מישהו אני נקשרת מהר מדי ואני לא יודעת איך להפסיק את זה

יכול להיות שאת מחפשת בקשרים האלה דברים שאין בהם. משהו שממלא לך את השיעמום למשל. או משהו שמעלה לך ביטחון עצמי וכו וכו. ברגע שמודעים לדברים האלה, יודעים פחות לחפש אותם שם.

שואל השאלה:
ההפך, אני מרגישה אפילו יותר חסרת ביטחון אני באמת לא יודעת מה לעשות עם זה כבר

זה נורא. זה כאילו את מחפשת להישען על משהו חיצוני כי יש לך צורך בזה , אבל לא מקבלת משם את המענה שאת צריכה. ואז נפגעת יותר.

יש דבר שנקרא מוקד שליטה פנימי שזה סט של כלים שבעצם עוזרים לך למצוא את הדברים בתוכך במקום בסביבה. יש מצב שזה קשור אלייך? אפשר למצוא על זה חומרים וטכניקות.

תעשי חודשיים גמילה מקשרים חח אולי ככה תהיי חייבת למצוא את זה בתוך עצמך. זה כמו התמכרות קטנה כזו.

שואל השאלה:
למצוא מה?

^ למצוא את הדברים שאת חושקת אליהם או רוצה אותם עמוק בלב, אבל למצוא אותם בעצמך במקום באחרים.

שואל השאלה:
אבל זה לא קשור אליי
נראה לי

^ יכול להיות, אני בטוח לא יודע. אבל תעני על זה אם את יכולה -
כשאת מדברת עם מישהו ואת מרגישה את האובססיה, את מרגישה רדיפה אחרי רגש כלשהו? רצון למשהו? אפילו אם קטן.

אני גם ככה. בדיוק יש נגדת שתמכה בי והייתה אליי אימהית הכי שיש, ואני מרגיש בדיוק אותו דבר.

שואל השאלה:
ברור שאני מרגיש רצון למשהו זה למה אני מדברת איתו מלכתחילה

אני לא מדבר על רצון לזוגיות..
רצון לתשומי, רצון ליציאות, רצון למשהו ספציפי.

שואל השאלה:
זה גם וגם כי אם אני רוצה זוגיות אז מן הסתם שאני רוצה צומי ויציאות וכו..

למצוא חומרים על "מוקד שליטה פנימי" :) זה ה"למצוא" שלי לפחות.

שואל השאלה:
מה זה מוקד שליטה פנימי אבל

מוקד שליטה פנימי אומר שמישהו לומד שהבחירות וההתנהגות שלו משפיעות על מה שקורה לו, ולא רק הצד השני אנשים אחרים או ה"גורל" וכאלה. שפחות זקוקים לצד אחר או למישהו חיצוני כדי להיות שמחים.

מבין ללבך.
אני גם כמוך.
מה שאני עושה בדרך כלל זה מתעסק בדברים אחרים ומעסיק את הראש שלי כדי לא להיקשר יותר מדי לאנשים וזה אמנם קשה בהתחלה אבל זה עובד :)

הכל טוב רק תנסי כמה שפחות לספר דברים על עצמך

שואל השאלה:
^מאוחר מדי נראה לי חחח

לא צריך להפסיק לדבר עם בנים, אלא ללמוד להאט קשרים.
תנסי לא להיות זמינה כל הזמן ולא להפוך אדם אחד למרכז היום שלך.
תפזרי תשומת לב בין חברות, תחביבים ודברים שאת עושה לעצמך.
כשאת קולטת מחשבות יתרתעברי לפעילות אחרת מיד.
זה עניין של איזון, לא של לוותר על קשרים.

גם לי קורה כל הזמן, אין מה לעשות, הבן אדם הנכון יגיע בסופו של דבר ויהיה אובססיבי אלינו באותה הצורה
אם את רוצה לדבר על זה עוד את מוזמנת לפנות בפרטי

שואל השאלה:
איך אין מה לעשות כאילו פשוט איך אני נקשרת פחות ונהיית פחות אובססיבית
זאת המטרת על שלי בסוף

אני לא רואה בזה משהו יותר מדי רע, אנחנו יותר רגישים ואנחנו פשוט צריכים למצוא בן אדם שהוא רגיש באותה מידה כמונו

^ מסכים איתך לגמרי. זה לגיטימי לחלוטין ואם היא קלטה את זה ומדברת על זה ככה סימן שזה גם לא 'עיוור' ומטורף.

אני לפעמים מרגיש ככה גם. אני חושב שככה חלקנו בנויים. את פשוט מאוד רגישה ונותנת את כולך. זה אומר שאת תחווי אושר גדול יותר אבל לפעמים גם צער גדול יותר

שואל השאלה:
כן אז איך אני מפסיקה
כאילו באמת אני לא רוצה להיות ככ רגישה זה כבר נמאס לי

אי אפשר להפסיק, אנחנו בנויים ככה
צריכים להבין שזה החיים ולנסות להפסיק לעצור את זה

אני בן 44
שום דבר שאני ניסיתי לא עבד לי
כל שיחה אצלי הופכת להיות מלאה ברגשות
אני מקווה שאת תמצאי משהו שעובד לך, או שלפחות המודעות שככה את תעזור לך עם התמודדויות עתידיות

וואי כמה שאני מזדהה עם זה
ככ
אני מכיר חברים במקומות חדשים ישר נקשר אליהם מהר מדי ונהיה לחלק מהם ממש אובססיבי זה סיפור חיי באמת
ומה שאני ממליץ לך - אל תמהרי להתלהב מהרגע הראשוני מאנשים חדשים , אני ממש הסתבכתי עם זה
אין בעיה להתחבר עם אנשים אבל לפעמים זה עלול לפגוע בך מהבחינה שאחר כך אם את אובססיבית עליהם קשה לצאת מזה ולי לקח המון זמן לשחרר

שואל השאלה:
באמת תודה לכולם 3>

להרבה זה ככה משני המינים

כנראה מסרטים שאת צופה בהם. את מנסה לחקות את מה שאת רואה, באופן לא מודע לפעמים, כי זה נותן את הריגוש כמו בסרט.