האם לבית המשפט העליון צריכה להיות סמכות לפסול חוקי יסוד?

לא. אני לא חושב שלבית המשפט העליון צריכה להיות סמכות לפסול חוקים.

אני לא חושב שיש צורך לוודא את זה, הכנסת נבחרה ע"י הרוב ולפיכך היא מייצגת את רצון הרוב, בית המשפט לא נבחר (ע"י הציבור) ולפיכך אני לא חושב שראוי לתת לשופטים את היכולת לפסול חוקי יסוד. אם הכנסת מחוקקת חוק יסוד שפוסל חוק יסוד אחר אז זה רצון הרוב (בעצם רצון הרוב השתנה) לכן זה כשר.

בית המשפט לא ראוי לתת את הדין לכלל המדינה זה לא תפקידו

לא, זה נותן לו כוח של ווטו מוחלט על הכנסת וזה קונספט לא תקין ושובר איזון
למי כן יכול להיות ווטו על הכנסת? לאזרחים
בכל נושא שקשור לחוקי יסוד שקובעים מהי המדינה הזאת בעצם - תהיה חובה לבצע משאל עם כולל
הגיע הזמן שיכניסו את הפורמט הזה לפוליטיקה הישראלית ולאזרחים אשכרה תהיה השפעה חוץ מלהחליט איזה ליצן אנחנו שולחים הפעם להיות הפנים המעוכות של אוכלוסיות שלמות

אם אתה נותן לבית המשפט לפסול חוק יסוד אתה מבטל את עקרון הדמוקרטיה של שלטון העם. העם בחר בכנסת->הכנסת בחרה חוק. אם בית המשפט מבטל את זה זה מראה שלא העם שולט אלא בית המשפט

ברור שצריך
צריך פיקוח על המנהיגים

מה אם הם יחליטו שחוק היסוג החדש הוא שצריך להרוג הומואים או משהו???
ברור שצריך

שואל השאלה:
תשובות יפות ❤

איך אתם מטפלים במקרה שכנסת זמנית מחוקקת חוק יסוד שהוא גזעני/לא ראוי? (לדוגמא איסור עלייה לאוטובוס לאנשים בעלי עור כהה)

^איך את מטפלת במקרה שבו בית המשפט העליון מחליט להשתמש בסמכותו על מנת לפסול חוקי יסוד ללא הצדקה מספקת?

לבית המשפט צריכה להיות סמכות על הכנסת ולכנסת סמכות על בית המשפט
מהשאלה שלך לא הבנתי אם אתה מדבר על הרשות המחוקקת או הרשות המבצעת (כנסת או ממשלה)
אם אנחנו מדברים פה על הכנסת אז אני חושב שריסון ובלימה של הכנסת זה חשוב
באותה מידה יש גם לכנסת כוח מעל בית המשפט...
כל רשות בולמת אחת את השניה וכל אחת חייבת את השניה על מנת להתקיים....
בסופו של דבר פסק בית המשפט נקבע על פי חוקים
חוקים שמי קבעה? הכנסת...
לכן יש פה איזון ובמלימה של שני הצדדים

כן, שהרי חוק וחוק יסוד הם אדרות שונות של אותה הגברת.
בקשר לשימוש לרעה, יש לזכור כיצד עובדת הפסילה של בית המשפט.
בית המשפט אינו יכול לפסול חוקים לפי הרגשה, הוא עושה זאת תוך הסתמכות על חוקי יסוד, שהם חוקת המדינה.
עולה השאלה ששאלת: מה לגבי חוקי יסוד?
התשובה טמונה בקבוצת הערכים הקודמת לחוקי היסוד, לפי פסיקת בג"ץ שהחלה את כל הטררם הנוכחי (פסיקת בג"ץ בנק המזרחי), בה נקבע כי חוקי יסוד קודמים לחוקים רגילים, לפני אותה הפסיקה דינם היה כדין חוק רגיל לכל דבר ועניין, למעט סעיפים משוריינים.
בפסיקת בג"ץ זו נקבע כי חוקי יסוד הם הבסיס החוקתי, ועל פיהם יקום דבר.
לשאלה כיצד יפסלו סעיפים שכאלו, נענו השופטים שיש סט ערכים שקודם אפילו להם, וכפי שנאמר במגילת העצמאות, זוהי מדינה יהודית ודמוקרטית (יהודית ודמוקרטית באופן שווה), ולפיכך ערכי היסוד לפיהם נפסלים חוקי יסוד הינם:
ערכי היסוד הדמוקרטיים:
* בחירות חופשיות, מחזוריות ושוות.
* הפרדת רשויות ושלטון החוק.
* מערכת משפט עצמאית ובלתי תלויה
* גרעין זכויות האדם והאזרח (בעיקרון אלו הזכויות לחירות, להתבטאות, לשוויון, לתנועה חופשית ולחיים.)
ערכי היסוד היהודיים:
* זכות להגדרה עצמית לאומית.
* זכות למגורים בארץ ישראל. (חוק השבות)
* מעמד השפה העברית.
* מעמד לוח השנה העברי ומועדי ישראל.
* סמלי המדינה כסמלים יהודיים.
* מורשת יהודית.

כל אלו כבר נידונו בהרחבה, ובשיעורי אזרחות מרחיבים עליהם רבות, אלו הערכים שלפיהם פוסל או מאשר בית המשפט חוקי יסוד.

שואל השאלה:
^^הממשלה שולטת דה פקטו בכנסת, אך אני מדבר על הרשות המחוקקת.
איזו שליטה יש לכנסת על בית המשפט?
איך הממשלה/הכנסת יכולות לבלום את בית המשפט העליון?

וחוקים ניתנים לפרשנות רחבה,
איך אפשר לוודא שבית המשפט לא מבטל חוקי יסוד על סמך טיעונים לא רלוונטים?

תזכורת - בית המשפט עצמו שואב את סמכותו מחוקי יסוד. למה שיוכל לבטל כאלה?

הממשלה לא שולטת דה פאקטו בכנסת.. אלה הקואליציה
וכשאתה אומר איזה כוח יש לכנסת אז הנה דוגמאה קטנה
בנושאי ביטחון יש לכנסת שילטה מלאה (למשל הגדלת תקציב הביטחון)
ואם הכנסת רוצה היא יכולה לגייס רוב מוחלט ובכך להעביר חוק שבית המשפט לא יכול לגעת בו אבל לשם כך צריך גם את האופוזיציה

לא הגיוני שלבחירה של העם יהיה פחות כוח מבית המשפט שנבחרים שם בשיטת חבר מביא חבר