9 תשובות
ואי מצב קשה אחות. לא יודעת מה להגיד לך
כי אני אישית עזבתי את הבית
מקווה שתמצאי פתרון
כי אני אישית עזבתי את הבית
מקווה שתמצאי פתרון
דבר ראשון חיבוק❤
יש עלייך עול מטורף את לא אמורה לסחוב את זה.
הייתי מציעה לפנות לרווחה לקבל עזרה
שיעזרו כלכלית ויממנו טיפול נפשי למשפחה
ברגע שזה יקרה תוכלי לעזוב
יש עלייך עול מטורף את לא אמורה לסחוב את זה.
הייתי מציעה לפנות לרווחה לקבל עזרה
שיעזרו כלכלית ויממנו טיפול נפשי למשפחה
ברגע שזה יקרה תוכלי לעזוב
אנונימית
תגידי לאמא שלך שבן הזוג שלך מתאים *לך*, הוא לא אמור להתאים אליה... והוא עושה לך טוב וטוב לך איתו. בסופו של דבר זה עניין שלך והחלטה שלך עם מי לצאת
ותסבירי לה שגם את לוקחת חלק גדול בבית ועובדת קשה לא פחות ממנה ולכן המינימום שהיא יכולה לעשות זה לפחות להקשיב בתמורה
את לא חייבת לכלכל את הבית שבו נולדת, זוהי המחויבות שלה
(החלק השני והשלישי יש סיכוי שלא ניסחתי נכון... אבל הילק הראשון חשוב)
ותסבירי לה שגם את לוקחת חלק גדול בבית ועובדת קשה לא פחות ממנה ולכן המינימום שהיא יכולה לעשות זה לפחות להקשיב בתמורה
את לא חייבת לכלכל את הבית שבו נולדת, זוהי המחויבות שלה
(החלק השני והשלישי יש סיכוי שלא ניסחתי נכון... אבל הילק הראשון חשוב)
^^עצה טובה יותר באמת...
אחותי את נשמעת לביאה הכול באמת לטובה ואני פה בישבילך אם את צריכה לדבר❤
הדבר היחיד שבאמת יעזור לך זה לדבר עם הרווחה בן דוד שלי היה במצב משפחתי דומה והוא פשוט הלך לרווחה והיום הם במצב הרבה יותר טוב
תזכרי שהיא זה היא,תתעלמי מהצעקות וההפרעות שלה לגבייך ותתרכזי בעצמך ובלטפל באחים שלך
כל הכבוד לך את ממש לביאה ואני מקווה שזה יעבור
כל הכבוד לך את ממש לביאה ואני מקווה שזה יעבור
אני מניחה שרווחה זה הפתרון הכי טוב
היי יקרה,
קוראת את המילים שלך ושומעת מתוכן את תחושות העומס התסכול. מתארת לעצמי שזה באמת מכביד להיות בתוך מציאות כל כך סוערת מול אמא, במיוחד סביב משבר הגירושין.
יכולה רק לשער כמה זה מעורר מועקה להרגיש לכודה בין הרצון הטבעי שלך לחיים משלך, לבין תחושת האחריות הכל כך כבדה כלפי האחים שלך והבית. אולי כמו לרצות לפרוש כנפיים כמשהו מחזיק לך את הרגליים.
יחד עם זאת, אם הבנתי אותך נכון, מתוך הכאוס הזה עולה קול פנימי בוגר, אחראי ומלא באכפתיות. כמה לא מובן מאליו שבגילך הצעיר, כשאת נמצאת במקום כל כך קשה, את מסוגלת גם לראות את הקושי של האחים שלך וגם לשאת בנטל הכלכלי והנפשי של הבית. ייתכן שהיכולת שלך לבקש עצה, יחד עם העזרה שאת מעניקה למשפחתך, מעידה על הכוחות האדירים שבך ועל מסירות וחמלה עמוקה.
יכול להיות מאוד מתסכל להתמודד עם מה ששיתפת לגמרי לבד. יקרה, את ממש לא חייבת לשאת את המשא הכבד הזה לבדך. מזמינה אותך כבר עכשיו אלינו לצ'אט של סה"ר - מרחב אנונימי ובטוח שבו נוכל פשוט להקשיב לך ללא שיפוטיות, להיות עבורך עוגן ומקום בטוח ולנסות לעזור לך לקחת אוויר. מצרפת לך קישור למטה.
שולחת חיבוק וירטואלי,
שלך,
מתנדבת סה"ר
קוראת את המילים שלך ושומעת מתוכן את תחושות העומס התסכול. מתארת לעצמי שזה באמת מכביד להיות בתוך מציאות כל כך סוערת מול אמא, במיוחד סביב משבר הגירושין.
יכולה רק לשער כמה זה מעורר מועקה להרגיש לכודה בין הרצון הטבעי שלך לחיים משלך, לבין תחושת האחריות הכל כך כבדה כלפי האחים שלך והבית. אולי כמו לרצות לפרוש כנפיים כמשהו מחזיק לך את הרגליים.
יחד עם זאת, אם הבנתי אותך נכון, מתוך הכאוס הזה עולה קול פנימי בוגר, אחראי ומלא באכפתיות. כמה לא מובן מאליו שבגילך הצעיר, כשאת נמצאת במקום כל כך קשה, את מסוגלת גם לראות את הקושי של האחים שלך וגם לשאת בנטל הכלכלי והנפשי של הבית. ייתכן שהיכולת שלך לבקש עצה, יחד עם העזרה שאת מעניקה למשפחתך, מעידה על הכוחות האדירים שבך ועל מסירות וחמלה עמוקה.
יכול להיות מאוד מתסכל להתמודד עם מה ששיתפת לגמרי לבד. יקרה, את ממש לא חייבת לשאת את המשא הכבד הזה לבדך. מזמינה אותך כבר עכשיו אלינו לצ'אט של סה"ר - מרחב אנונימי ובטוח שבו נוכל פשוט להקשיב לך ללא שיפוטיות, להיות עבורך עוגן ומקום בטוח ולנסות לעזור לך לקחת אוויר. מצרפת לך קישור למטה.
שולחת חיבוק וירטואלי,
שלך,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: