פריקה אני צריכה עזרה

אני גם ככה בידיוק וזה ממש לא באשמתך את נשמעת פייטרית אמיתית

את לא לבד❤
אם אני לא טועה את יכולה לבקש ולקבל עזרה גם בלי שאמא שלך תעורב בזה
ואני לא יודעת מה המצב המשפחתי אבל מה עם לשאול את אבא?

תקשיבי, זה נשמע כאילו אנשים סתם חרא אליך אם אין לך חברים.
את נשמעת נהדרת. אם את רוצה את מוזמנת לכתוב לי בפרטי ונהיה חברים.

את יודעת לכמה ילדים יש את הבעיה הזאת זה אולי מרגיש שאת היחידה וזה בעיה בך אבל יש את זה להמון אנשים את תותחית

שואל השאלה:
אבא שלי ואני לא בקשר וגם אני המשפחה שלי לא בקשר
בעיקרון אני גרה עם אמא שלי ואבא שלי החורג אז אני מדברת בעיקרון רק עם אמא שלי

אני גם ככה אין לי בכלל חברים בבצפר ובקושי מחוץ לו, אני הרבה לבד אז אני ממש מבינה את יכולה לכתוב לי בפרטי אם תרצי

תנסי לאט לאט כל יום לעשות משהו שאת מרגישה שיקרב אותך לאיפה שאת רוצה להיות
בין אם זה לעשות ארוחה טובה ובריאה
ללשאול מישהי בכיתה על שיעורי בית או כל דבר
לצאת להליכה ולשמוע מוזיקה
אני מאמינה שאת יכולה לצאת מהמקום שאת נמצאת בו אבל את חייבת גם להאמין בעצמך

גם אם הבעיות שלך "נגרמו על ידך" עדיין מגיע פסיכולוג ואו פסיכיאטר כדי לעזור לך לצאת מהמקום הזה. אבל אף אחד לא בוחר חרדה חברתית או דיכאון או הפרעות אכילה. תמשיכי לנסות ולבקש.

אם את מרגישה שהבדידות, החרדה או האכילה מתחילים להשתלט לך על החיים, כדאי שתדברי עם מבוגר נוסף שאת סומכת עליו- יועצת בית ספר, מחנכת, קרובת משפחה או כל מבוגר אחראי אחר.
את לא חייבת להתמודד עם זה לבד.
גם אם יש דברים שאפשר לעבוד עליהם ולשפר, זה לא אומר שכל מה שאת עוברת הוא פשוט "באשמתך". לפעמים כשנמצאים הרבה זמן בבדידות ובמצוקה קשה מאוד לצאת מזה בלי תמיכה.
וחוץ מזה, עצם זה שאת מצליחה לכתוב על זה ולבקש עזרה מראה שלא ויתרת על עצמך, וזה צעד חשוב

תקשיבי אני יכול להזדהות איתך בכיתה י היה לי את אותו הדבר לא היה לי אף אחד, וזה לא אומר עלייך כלום אם את חושבת ככה.
אני יודע שהבדידות היא כואבת ובאמת מאוד קשה עם הזמן ואת מתמודדת בטח עם קשיים בגלל זה.
אם את רוצה את יכולה לכתוב לי, אני יכול להזדהות עם המצב שלך מאוד.

היי אני באמת יכולה להבין אותך קודם כל את נשמעת בן אדם מדהים באמת ואני יכולה לומר לך שזאת רק תקופה באמת אלוקים כרגע מעביר אותך שיעור כי הוא יודע שתעברי אותו ושזה רק יגרום לך להיות חזקה יותר ומבטיחה לך שאת תמצאי את הסביבה שלך ואת החברים שלך ואם צריכה משהו תמיד מוזמנת לפרטי

היי אני לא יודעת אם אני יכולה לתת לך פיתרון אבל אני תמיד פה לדבר❤

אוף
הדבר הראשון שבא לי להגיד לך בכלל זה אל תיהיי קשה עם עצמך.
את עוד ילדה, האמת שגם לי כיתה יוד זכורה כחוויה לא נעימה בכלל מבחינה חברתית
אבל עברו הרבה מים בנהר מאז וזה משהו שעובר.
יש לך עוד זמן לגדול ולהתפתח ולהכיר את החברים שהכי מדויקים לך.
את נשמעת לי כמו מישהי שלא כתבה את זה כי היא מוותרת על עצמה ושיש לה הרבה מה להביא לשולחן.
אל תורידי מעצמך לשניה ואל תהיי קשה עם עצמך
ואל תשכחי שיש לך את עצמך. וזה הרבה.❤

וואלה תקופה חרא אבל יעבור...
כמעט כל אחד יגיע לשלב של לאבד את כולם,
אבל דווקא שם מוצאים את עצמך!
וברצינות פשוט תאמיני כי האנשים הנכונים עוד יגיעו.

לכי לרופא קופת חולים
אמא שלך לא מבינה את המצב לצערי
תבקשי עזרה
אל תישארי עם זה לבד

אני ממליץ לך להתקשר ל1201 (עזרה ראשונה נפשית ) זה עמותה שאת יכולה להתקשר עליהם כל הזמן והם ממש עזרו לי שהיה לי קשה והם יכולים לעזור לך להגיע עם עצמך לפתרון

אני לא יודעת מה להגיד חוץ מחיבוק
( לא עובד לי אימוג'י )

שתדעי כל החיים שלי אני מרגישה לא בדיוק במסגרת וגם לי אין בדיוק חברים בבית ספר או הרבה אנשים שאני סומכת עליהם אז אני ממש מבינה אותך ותדעי שאני איתך וזה קשה אבל מתישהו צריך להבין איפה אתה לא בסדר ואיך את מרימה את עצמך מהמצב הזה אפילו קצת או פשוט איפה לחפש את האנשים שנכונים לך אני עוד לא מצאתי

את יכולה ליצור קשר עם הרווחה ישירות ולבקש עזרה וטיפול

את יכולה לנסות לפנות ליועצ/ת בתיכון ולדבר איתם על זה או למורה שאת סומכת עליה שתעזור לך למצוא טיפול אבל את לא אמורה לסבול בשקט וברור שלא לקחת את האשמה על הקשיים שלך

רוב הבעיות אצלינו לפי דעתי רק שאנחנו מוצאים הסברים חיצוניים לכל דבר כמעט טוב חוץ מדברים ממש גדולים ואני יודע שזה גם לא נכון לגבי הכל יש ילדים שגורמים באמת לאחרים להרגיש חרא
הנקודה שלי זה
תאמת שגם אני אצל פסיכולוג אבל סתם כי רציתי לדעת מה זה
ומסתבר שבאמת היה לי מה להגיד ולדבר
אני יא אם אתה רוצה חברים אני ישמח להכיר אחי יש לי סוכריות חחח סתם סתם
אני צוחק תירגעו אם בה לך את האינסטגרם שלי עוקב תחת עוקב וגם להכיר אני זורם אחי או אחותי ... אני לא יודע כבר תבקש ממני בפרטי כאן באפליקציה
אבל רציני אני אומר הכל חלק מהחיים כמה חרא היה ככה טוב יהיה אבל זה תלוי לאיפה הפנים שלך מסתקלות אחי תמיד קדימה תחייך יש לך הורים משפחה אז אולי שנה חרא מבחינת חברים אבל תנסה למצוא תטוב
וניראה לי הפסיכולוג יכול לתת הרבה מעבר לרקמלפתור בעיות קיצר יש לי עוד הרבה מה להגיד אבל לא רוצה לחפור

מזדהה איתך כי גם אני הייתי ככה מאמינה שתסתדרי ושאת חזקה מאמינה בך שתעברי את זה עוד שנתיים ואת לא תראי אף אחד וחוץ מזה יש את הצבא גם להכיר חברים הכל בסדר

את עוד תמצאי בן זוג יהיה טוב