צוחקים עליי ואומרים שאין לי חברים

באסע

איפה השאלה

לא נעים אחי

שואל השאלה:
אין שאלה אני פשוט לא יודע מה לעשות

תלך לתנועת נוער ותתייחס כמה שפחות לאנשים כאלה.

מי צוחק עליך הילדים בשכבה?

שואל השאלה:
^ כן

איזה כיתה אתה?

שואל השאלה:
^ יא

שואל השאלה:
כאילו מסתלבטים לא ממש צוחקים

אני לא אגיד לך "אל תתייחס והכול יהיה בסדר"
כי זה משפט של לוזרים ואם תשתוק ולא תתייחס לא יהיה בסדר להפך זה רק יחמיר
אתה צריך להעמיד אחד מהם במקום לעשות ממנו דוגמא לך על זה שמוביל את כולם
ותדאג שזה יהיה מול כולם שכולם יראו
וכן אולי הם לא יהפכו לחברים שלך אחרי אבל הם בטוח יפסיקו לצחוק עליך אה ואתה גם לא רוצה חברים כאלה תחפש חברים מחוץ לבית ספר שלך

היי,

מהמשפט הקצר שכתבת אפשר להרגיש כמה זה פוגע. כשצוחקים עלינו או משתמשים במשהו אישי כדי להעליב אותנו, זה יכול לגרום להרגיש לבד, מושפל או כאילו משהו בנו לא בסדר. רק יכול לשער כמה לא נעים לשמוע שוב ושוב אמירות כאלה.

חשוב לזכור שהעובדה שמישהו אומר שאין לך חברים לא הופכת את זה לאמת. לא מעט אנשים חווים תקופות שבהן המעגל החברתי שלהם קטן, משתנה או לא נראה כמו של אחרים. הערך שלך כאדם לא נמדד בכמות החברים שיש לך או במה שאנשים בוחרים להגיד עליך.

אולי כדאי לנסות לא להישאר לבד עם הפגיעה הזו. שיתוף של חבר, בן משפחה, מחנך או אדם קרוב שאתה סומך עליו יכול לעזור לפרוק קצת מהמשקל ולהרגיש שיש מישהו שרואה מה עובר עליך. לפעמים עצם זה שמישהו מקשיב ומבין עושה הבדל גדול.

ואם אתה מרגיש שהתחושות האלה מצטברות ומכבידות עליך, אתה מוזמן לפנות לצ'אט של עמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. זהו מרחב בטוח לשתף במה שעובר עליך ולקבל אוזן קשבת.

שלך,
מתנדב סה"ר