באלי להיות יפה אבל אין לי למה..

תצטרפי לכל מיני תנועות נוער, חוגים או שתמצאי עבודה ותמצאי שם חברים שתוכלי לצאת איתם

שואל השאלה:
עבודה יש לי אבל בעבודה זה לבוש רגיל

בשביל עצמך? חוץ מזה תנסי למצוא תחביבים חדשים שכן דורשים יציאה, אולי אפילו עבודה. בהצלחה!

להיות יפה ומטופחת זה קודם כל בשביל ההרגשה שלך מול המראה ומול עצמך.
גם אם את רק נשארת בבית מול המסך או הולכת למכולת.
אל תחכי לחברים כדי להתחיל לחיות, תצאי לבד, שכשאת פותחת את הדלת ויוצאת לעולם צצות הזדמנויות והרבה יותר קל להכיר אנשים חדשים.

תהיי יפה בשביל עצמך

את צריכה למצוא סיבות לדברים בשביל עצמך
אם את רוצה להיות "יפה" אז תעשי את זה בשביל עצמך ולא לחפש סיבה למה לשלול את זה
קודם כל את יכולה גם לצאת עם עצמך, זה אפשרי - מתוך כך להיות יפה בשביל עצמך
ושנית את יכולה לנסות להכיר חברים חדשים איפשהו

שואל השאלה:
אני גרה במושבה קטנה ולא נחמדה

את יפייפיה אני בטוחה בזה. וזה בשביל עצמך לא בשביל אף אחד אחר. גם הספורט הוא בשביל להיות בריאה לא בשביל הרזון והיופי

בת כמה את

אני בת 20, ועד שהגעתי לאמונה שאני יפה בשביל עצמי ובריאה בשביל עצמי חוויתי עליות וירידות. זה חלק מהחיים - לומדים את זה.
עדיף מוקדם מאשר מאוחר

שואל השאלה:
אני בת 17

אז זה הזמן שלך לשנות פרספקטיבה ולאהוב את עצמך - אם יכולתי לחזור לגיל 17 הייתי בוחרת בלפתח את עצמי יותר ממה שעשיתי באותן שנים. זה לא קל אבל עם מעט עזרה מהאינטרנט והבנה כלפיי עצמך את יכולה לעשות הכל

היי יקרה,
שומעת מהמילים שלך כמה את רוצה חברות אמיתיות ורגעים של יציאה וכיף, וכמה המחשבה על החופש הגדול כבר עכשיו מביאה איתה תחושת בדידות. מתארת לעצמי שלא פשוט להרגיש שאין עם מי לצאת ושאין משהו שמושך אותך לצאת מהבית.
המילים "אין לי למה להיות יפה" נדמה שיש בהן רצון להרגיש שייכת, שיהיה מישהו לחלוק איתו את החופש ואת הרגעים הקטנים של היומיום.
מתארת לעצמי שגם העובדה שהחברה הטובה שלך גרה רחוק והמפגשים ביניכן כל כך מעטים יכולה להוסיף לתחושת הלבד שאת מתארת. ויכול להיות שגם המחשבה שהחופש עוד רגע כאן מעצימה את כל התחושות האלה.
ועם כל מה ששיתפת, אולי לא חייבים למצוא מיד "סיבה להיות יפה", אלא להתחיל בלמצוא דברים קטנים שיגרמו לך להרגיש טוב עם עצמך ועם היום שלך. לפעמים צעד קטן אחד יכול להיות התחלה של משהו חדש.
עצם זה שבחרת לכתוב כאן על מה שעובר עלייך הוא לא דבר מובן מאליו. יש בזה לא מעט אומץ, ואולי גם רצון לא להישאר לבד עם כל התחושות האלה.
כמתנדבת בעמותת סה"ר אני מזמינה אותך להצטרף לצ'ט של העמותה.
אם תרצי תוכלי להמשיך ולשתף ולקבל תמיכה והקשבה.
יש שם אנשים מדהימים שיקשיבו לך באופן אישי, חם ואנונימי.
את לא לבד, אנחנו כאן בשבילך.
שלך,
מתנדבת סה"ר