אני יכול לפרוק כאן קצת? קשה לי אין לי עם מי לדבר על זה

אתה מוזמן לפרוק לי אני מקשיבב ומבינה

היי, בשמחה הייתי אומרת לך שאתה מוזמן לפרוק בפרטי אבל אני הולכת לישון, כנראה לא יעזור לך.

אבל רוצה להגיד לך שאין בושה לשתף מה שעובר עלייך, ההפך - זה מראה על חוזק פנימי מטורף.
לא כולם מסוגלים היום לפתוח ולשתף מה שהם מרגישים, כמו שאתה מתאר בעצם, אבל חשוב לעשות את המאמץ לטובת הנפש שלך שלא יכולה להכיל הכל לבד.

אל תדאג לאנשים, לכולם יש ויהיו כל החיים בעיות, אתה לא יכול לדאוג להם כל הזמן ולפחד להעמיס. אם למישהו קשה לשמוע אותך, הוא יגיד, ואם לא, זה אחריות שלו.

אתה אחראי לעצמך ולבריאות שלך, תגייס את כל הכוחות נפש שיש לך ואם אתה מרגיש צורך תפנה לעזרה מקצועית או מישהו קרוב שאתה סומך עליו.
אתה תרגיש הקלה מטורפת לאחר שתשחרר מה שיוב עלייך, וזה שווה הכל!

מאחלת לך שתרגיש טוב, שתתגבר על הפחדים ומחסומים שלך, ותמיד תרגיש בטוח עם הרגשות שלך.
לילה טוב❤

מוזמן לדבר 3>

הכי חשוב זה לספר ולפרוק לאדם שאתה מכיר
כל אדם שאתה מרגיש איתו בטוח
ברגע שתספר אתה תראה שחלק מהכאב יורד קצת כי אתה לא היחיד בעולם שיודע ועכשיו מישהו אחר יוכל לעזור לך.
אם אתה רוצה אתה תמיד מוזמן לכתוב לי

אתנ לא חייב לפרט להורים שלך על האירוע, אבל אין שום בושה בלבקש עזרה ויותר מזה אגיד לך שזה הכרחי. אתה מודע לזה שרע לך, שחווית טראומה ושאתה סובל ממנה עכשיו. בבקשה תדאג לעצמך כי אתה צריך את זה, תשים את הצרכים שלך מעל לחשש של מה ההורים יחשבו כי ברגע שתקבל עזרה זה יהיה כל כך שווה את זה. בעזרה אני מתכוונת למטפל/ת רגשי. לא פסיכולוג ספציפית מטפל/ת רגשיים. סוף סוף תוכל לדבר על זה ולהיפתח לאט לאט וללמוד לרפא את הטראומה וזה כל כך חשוב כי טראומה זה משהו שהגוף פיזית זוכר, ואם לא משחררים אותה החוצה היא נתקעת ובאה לידי ביטוי בהמשך בחיים. בנוסף יש כל מני שיטות של פרקטיקות כמו נשימות מעגליות, כושר, כתיבה- לעבד ולהגיע לתובנות . אני בטוחה שאתה יכול להרגיש טוב שוב, אבל בבקשה תשים בצד את הפחד ממה יחשבו ותתעדף את הטיפול והריפוי שלך.

שואל השאלה:
תודה רבה לכולם על התשובות אני ממש מעריך, הקטע הוא שבלי לדבר על מה שקרה אין לי בדיוק מה לפרוק, כל מה שאני יכול להגיד שזה שרע לי ועצוב לי ושזה רודף אותי ואין דרך לטפל בזה כי מה שקרה קרה ואז אנשים מחפשים הסברים ואני לא מסוגל לתת להם כי אני לא רוצה לחשוב על זה, אותו דבר עם ההורים שלי בעיקר עם אבא שלי שהוא לא בן אדם יותר מדי אמפתי וידידה שלי שאני מרגיש כבר שאני מציק ולא נעים לי אז אני מנסה לחפות בזה שאני רוצה כל הזמן לנסות לעזור לאחרים אבל אני גם את זה אני לא מסוגל כי אין לי הרבה חברים ואני כבר לא יודע מה לעשות אני באמת מרגיש אבוד

אומנם מה שקרה קרה זה נכון
אבל יש לך עוד עתיד שלם שאתה לא רוצה שיושפע מזה
אל תשמור בבטן

שואל השאלה:
^אני ממש רוצה אבל אני לא יודע איך לפרוק כי בלי שאסביר מה קרה אני סתם נשמע כמו מישהו מתמסכן על החיים שלו

^^^ אתה עונה לעצמך על הבעיה- אתה צריך לדבר על זה. חשבת על לבקש ללכת למטפל רגשי?? לי זה ממש שינה את החיים ועזר לי להכנס לעבודת ריפוי מטורפת עם עצמי, זה כל כך הגיוני שאתה מרגיש צורך לפרוק את זה החוצה ועצם התקיעות שתיארת כי ככה טראומה עובדת- היא פיזית נתקעת לך ברקמות בגוף. תקשיב לעצמך אתה יודע בדיוק מה אתה צריך!! אל תשאר עם זה לבד ותתבוסס עם זה , תתן לעצמך הזדמנות אמיתית להחלים

שואל השאלה:
^כן את כנראה צודקת אני פשוט מפחד ממה שההורים יחשבו עליי ושהם יתחילו לחתור ולחקור אותי על מה שקרה, אני בשמחה אלך למטפל רגשי אבל השאלה היא אם הם יסכימו בלי שאני אתן להם את כל הסיפור...

^ אני מבינה את הפחד זה מאוד מאוד הגיוני ואנושי, אבל זה שווה את הניסיון וה"סיכון". תסביר להם שחווית משהו שהשפיע עלייך מאוד ושלאחרונה אתה מרגיש לא טוב, שאתה מבקש מהם תמיכה ורוצה ללכת לטיפול בשביל לעזור לעצמך ושזה ממש הכרחי. אם הם יבקשו שתספר תגיד שזה לא משהו שאתה מרגיש בנוח לדבר עליו ובגלל זה אתה כל כך רוצה ללכת לטפל בזה ולדבר על זה, כי כשזה נשאר בפנים זה רק מכביד ומכביד. אני לא יודעת איך הקשר שלך איתם אבל אני מאמינה שברגע שתבוא ממקןם כזה פגיע וכנה עם רצון לטפל זה יניע בהם משהו, אכפת להם ןהם יבואו לקראתך.
אגב, הסיבה שאני אומרת שממש חשוב שתאבק על הטיפול בעצמך היא כי באמת עברתי גם חוויה כזו שהרגשתי שאני חייבת חייבת לדבר ולשחרר את זה ממני וישבתי עם אמא שלי כמה פעמים להגיד לה שאני מרגישה שאני צריכה עזרה וטיפול ןתקופה היא הייתה אדישה לזה, זה היה בשבילי מאוד חשוף ומפחיד לבקש עזרה ועדיין ידעתי כמה זה חשוב אז המשכתי לחפור לדבר איתה על זה שוב ושוב( מבלי לפרט על הסיפור רקע ולמה, רק הסברתי לה שקשה לי) והמשכתי עד שמצאתי מישהי מתאימה ( מטפלת רגשית) וסוף סוף התחלתי . אני באמת יכולה להגיד לך שזה הדבר הכי טוב שעשיתי למרות שזה היה קשה ומפחיד להתוודות . אל תתפשר על הבריאות הנפשית שלך באמת אני אומרת זה הדבר הכי חשוב בעולם וזהו סליחה על האורך והחפירה אבל אני באמת חושבת שעצם זה שבאת לפה וכתבת זה באמת מעיד על כמה אתה מחפש מקום לפרוק בו ולדבר בו ומגיע לך לקבל את זה!!

אתה מוזמן לפרוק אח

היי לך,
חלפו כיומיים מאז שכתבת פה ומקווה שאתה מרגיש יותר טוב ולו במעט.
נשמע שמתחולל בתוכך קרב היאבקות בין הרצון לשתף לחשש ממה יקרה אם תעשה את זה... נדמה שהפחד ממה יחשבו הודף את הרצון לפרוק ולהשתחרר, לא יכולה לדמיין כמה מכביד לשאת סוד תקופה של כמה חודשים... כמו לענוד שרשרת כבדה מדי ולא להצליח להסיר אותה.
כמה לא מובן מאליו שבחרת לכתוב פה ולשתף. לא קל להישאר לבד עם התחושות שמציפות. לעתים לפנות לאיש מקצוע יכול להקל ולסייע על ההתמודדות.
באתר של עמותת סה"ר יש רשימה של ארגוני סיוע בתחומים שונים. מצרפת את הקישור למקרה שתרצה לבדוק אם יש ארגון שתרגיש שיוכל לסייע לך https://did.li/gx2cn
כמתנדבת בעמותת סה"ר, מזמינה אותך לצ'אט האנונימי שלנו - אפשר לדבר, לפרוק, לשתף. המתנדבים שלנו שם בשבילך. מצרפת את הקישור לצ'אט למקרה שתרצה ליצור קשר.


שלך,
מתנדבת סה"ר