תקשיבו המשפחה שלי קוראת לי הנוכית וזה ממש מעצבן אותי

באמת את מתארת מצב לא קל. כשאין פרטיות זה משפיע בצורה משמעותית על הרבה דברים. תכלס לחלק את החדר אמור להיות משהו שתהני ממנו, לא? יהיה חדר קטן אבל לפחות פרטי, שלך.

שואל השאלה:
לא זה לא כמו שאתה מדמיין החדר קטן זה פשוט לשים עוד מיטה במקום מיטה גדולה אין קירות או משהו מבחינתם לפצל את החדר זה לשים עוד מיטה ולחלק את הארון וזה לא משפיעה זה רק הורס עוד יותר

אהה טוב זה ממש ממש לא כמו שדמיינתי. תקשיבי באמת שאני לא יודע מה הייתי עושה בחיים האלה בלי פרטיות. ההורים שלך כנראה מבינים כמה פרטיות חשובה להתפתחות נכונה.

אם הייתי במקומך הייתי מנסה לשבת לדבר איתם. אבל לא כמו שעשית עד עכשיו. לא שיחה על הדרך מהמטבח לסלון. כזה לקבוע איתם לשעה מסויימת שיושבים כל המשפחה או רק אתם ומדברים על זה.

שיחה כנה אמיתית. תחשבי מראש על נקודות שאת רוצה להגיד. זה נשמע מטופש אבל זה הסיכוי שלך להצליח. להתכונן לזה. ותקשיבי למה שיש להם להגיד אבל באמת תקשיבי. ולמה חשוב להקשיב? כי התפקיד שלך בשיחה זה לא לשכנע אותם, אלא להבין מה הפחדים שלהם.

תמיד יש פחדים שגורמים להכל. יש פחדים ספציפים שבגללם אתם לא עוברים. אולי פחד לאבד סכום גדול של כסף, אולי פחד לאבד חברים שגרים קרוב וכו וכו.. תמיד יש פחד. תזהי את הפחד שלהם ותתני להם תשובה שפותרת להם אותו שעוזרת להם להבין שאפשר למרות הפחד.

סליחה שחפרתי פשוט אם כבר לנסות משהו אז זה הסיכוי שלך.

שואל השאלה:
עשיתי שיחה אמיתית ישבתי דיברתי הם לא מוכנים להקשיב