כל מי שכותב; איך מתמודדים עם זה שהכתיבה מרגישה קצת מאולצת??

ככל שאת כותבת יותר וגם כותבת יותר מהלב ודברים דאת שלמה איתם ופשוט שמה את הרגשות שלך על דף,זה מרגיש טבעי יותר ומשחרר יותר

לא כותבת
כבר 3 חודשים אני לא כותבת כלום
למרות שהתחלתי ספר
עצרתי באמצע
אני לא יכתוב משהו שהוא לא אמיתי

זה קרה לי מלא ופשוט כאילו כנראה את חושבת יותר מדי על איך זה יישמע במקום פשוט לכתוב לפעמים ברגע שמתחילים לשפוט כל משפט תוך כדי כתיבה הזרימה נעלמת
וגם קראת או שמעת הרבה סגנונות של אנשים אחרים והמוח מנסה לחקות אותם במקום לתת לקול שלך לצאת באופן טבעי
אפשר לבדוק משהו קטן נגיד אם היית כותבת עכשיו הודעה ארוכה לחברה הכי טובה שלך על משהו שמעצבן אותך או מרגש אותך גם שם זה מרגיש מאולץ? או שזה זורם יותר טבעי
אם בהודעות זה זורם ובכתיבה רשמית לא, כנראה שהקול הטבעי שלך עדיין שם רק משהו חוסם אותו כשאת מתיישבת לכתוב
בקיצור!!
בלי מטאפורות בלי משפטים יפים הרבה פעמים דווקא משם חוזרת הטבעיות

לי עוזר לחזור אחורה ולקרוא פרקים קודמים שכתבתי ולהיזכר איך זה היה כשכתבתי אוצם ולמה כתבתי אותם באותה צורה ואיך זה הרגיש ולרוב זה ממש עוזר לי

קורה לי ואז זה פשוט לא יוצא כמו שאני רוצה.
ההשראה לכתיבה נוחתת עליי בסיטואציות מהחיים שגורמים לי לצורך לפרוק את הרגש בכתיבה.
אצלי רגש מניע ליצירה ולכתיבה וכשאין את זה - זה פשוט לא עובד.