חוות דעת על מה שכתבתי

גם אחרי הימים הארוכים,
כשהרגשות הקשים מכים,
לא מצאתי יד להחזיק,
לא מצאתי תקווה להאמין,
מישהו שיסתכל בעיניים,
פשוט הסתכלתי לשמיים,

בכיתי עד שלא היה ניתן להסתיר,
ואז יצאתי להליכה ארוכה בכיוון שאני לא מכיר,
בלי להתקשר, בלי להודיע,
לאף אחד זה לא מגיע
לשוטט לבד, שתיים בלילה, עוד ניידת חולפת ביעף, והדלת של הבית נעולה.