באלי לצאת בשאלה אבל בתור התחלה להגיד להורים שאני רוצה לעבור למכנסיים. אני מפחדת להגיד להם, איך עושים את זה? מה אומרים?

תגידי להם מאיפה זה מגיע ולמה את רוצה לעשות את זה שיבינו את הסיבה שלך

כשאני יצאתי בשאלה פשוט הושבתי את אמא שלי ואמרתי לה הכי פתוח
אני מרגישה שהדת זאת לא הדרך חיים שלי יותר
ולאט היא התרגלה
תדברי הכי פתוח
בסופו של דבר הם ההורים שלך

שואל השאלה:
הקול שלי יתחיל לרעוד מלחץ

במקומך קודם כל הייתי יוצאת בשאלה מולם(מושיבה אותם לשיחה או משהו) ואז עוברת למכנסיים

מבינה אותך אחותי
זה מלחיץ
אבל זה שווה את זה

כשיצאתי בשאלה קודם במשך משהו כמו שנה פשוט לאט לאט עשיתי פחות ופחות דברים וכאילו "הכנתי את הקרקע" בשבילהם.
ואז בסוף פשוט הושבתי אותם לשיחה ואמרתי להם.
זה תהליך ארוך, לא משהו שלוקח רגע אחרי החלטה של יום יומיים

שואל השאלה:
כן אני יודעת שבסופו של דבר הם ההורים שלי אבל תמיד אבא שלי נגיד מעיר לי על החצאיות עכשיו הן לא כאלה קצרות הן טיפה מעל הברך והוא כל הזמן מעיר לי עליהן ברמה שהןא התקשר אליי ב7 בבוקר להגיד לי שראה אותי עם חצאית מעל הברך ושאוריד אותה ואסדר

שואל השאלה:
מאור
אני חושבת על זה כבר מעל לשנה ואני לא יודעת איך להכין את הקרקע לזה כאילו מה עושים בשביל זה

גם אמא שלי הייתה כזו
אבל כשדיברתי איתה בשיחה רגועה ופתוחה
והסברתי לה מה אני מרגישה
בסופו של דבר היא הראתה הבנה
הם לאט לאט יקבלו רת שה
קודם כל צריך לקיים שיח פתוח

אני פשוט הושבתי אותם, ואמרתי להם את זה בקול רועד כשכולי לחוץ.
מה נעשה, אלה החיים. זה קשה, אבל זה משתלם.
אם את רוצה טיפים או משהו את מוזמנת בשמחה לפנות אליי בפרטי אני אעזור לך 3>

שואל השאלה:
אני מפחדת מהתגובה של אבא כי הוא ממש מקפיד על הדת אני לא יכולה להסביר לך אפילו כמה
הוא לא יראה את זה בצורה טובה לדעתי אבל אמאלה איך ניגשים לזה בכלל מולם

גם אני פחדתי ממש מהתגובה של אבא שלי בעיקר, היה איתו הרבה מאוד דברים שהייתי בטוח שהוא יתן לי כאפה וילך.
אבל הוא הבין וקיבל באופן מפתיע.
הוא אמר שזה התהליך וזה ההתמודדות שלי ואין לו מה לעשות עם זה, זה משהו שלי עם עצמי.

אם זה עוזר אז אני הייתי מדברת הרבה עם ההורים שלי על תיאולוגיה ועל חוסר ההגיון בדתות אז הם לא היו מופתעים או משהו כשיצאתי בשאלה. את יכולה לעשות משהו בסגנון או אולי שיתפסו אותך מחללת שבת ואז הם יבינו לבד(לא יודעת עד כמה זה חכם/יעיל)

תקשיבי אחותי אני מבינה אותך כל כך הרבה ואת הפחד
אני יכולה להגיד מנסיון שלי שההורים שלי דיי שמו לב לזה גם כשהייתי קטנה ויום אחד פשוט חזרתי מהעבודה ממכנסים אמא שלי אמרה לי "זהו?" ועניתי לה בחזרה כן. לא היה שיחה לא היה דיון היא דיי קיבלה את זה כי היא הבינה שאני בוגרת מספיק בשביל להחליט על עצמי

שואל השאלה:
^^^אני מניחה שאין ברירה ופשןט לדבר איתם
אבל איך ניגשים לזה כאילו מה אני אומרת כדי לפתוח את זה ואולי עדיף קודם עם אמא כי היא תהיה קלה יותר מאבא או שלא?

שואל השאלה:
אנונימית היו כמה פעמים שהוא הקריא דבר תורה או אמר כל מיני דברים ואז הייתי כזה איזה שטויות וקצת לא האמנתי לכל מיני דברים שאמר וגם הוא תמיד מנדנד לי לברך וכזה כי אני לא מברכת כבר אבל אני לא אחלל שבת ואתן להם לתפוס אותי זה יגמר ברע אני אהיה זל

זה תלוי משפחה אם את מרגישה יותר בנוח ויותר פתוחה עם אמא שלך אז תעשי את זה ככה

שואל השאלה:
אמאלה שטויות ותלתלים אין לי אומץ לחזור לבית פתאום עם מכנסיים יש לי חרדות מלחשוב מה יקרה
אבל אולי באמת לנסות שיראו שאני רוצה להתרחק מהדת? אבל איך עושים את זה? וגם אני בשירות לאומי אז אני חוזרת לבית רק לחמישי שישי שבת

שואל השאלה:
אני לא פתוחה עם אף אחד מהם אבל מרגיש לי שיהיה יותר קל איתה מאשר איתו

אז תעלי שלב במקום לא לברך תעשי משהו חמור יותר(לא לחלל שבת חחח חח) ובמקום להגיד איזה שטויות ממש תשאלי שאלות על הדת ועל האמונה באלוהים ושזה יבוא ממך ולא כהערה
או שפשוט תשבי עם אחד ההורים שלך לשיחה אני מניחה שזה כנראה לא נמנע..

שואל השאלה:
פעם שאלתי שאלות והיו משתיקים אותי או שלא ענו לי באמת אז הפסקתי

שואל השאלה:
נגיד אני אבוא עם שרוול קצר יותר בחולצה, הם לא מזכימים ללבוש קצר אבל זה יותר קל מלשים מכנס פתאום

כן את יכולה
ואם ישאלו אותך משהו על זה את יכולה להגיד על זה שאת רוצה לצאת בשאלה או לרמוז על זה

לגביי החלק של המכנסיים המחנכת שלי אומרת מה שלא רואים לא כואב, אבל כן עדיף לדבר עם אמא שלך אולי לצאת איתה לאיפשהו לשאול אותה כזה איך היא יכולה להאמין ולהתחיל לדבר על התרחקות מהדת והסיבות שלך למה התחלת להתרחק -ולגביי מה שאמרת אין לי אומץ רעדתי מפחד למה אבא שלי נוטה לזרם החרידי פשוט הבנתי שזה מדכא אותי כל הזמן להסתתר וגם בעיניי בשניה שהתחלתי להתרחק עדיין נהנתי מהמסורת ויופי של להיות יהודי בלי קשר לדת-

שואל השאלה:
אנונימית שתדעי בחג שהיה הייתי עם חצאית עם שסע כאילו בעיני זה לא היה שסע גרוע אבל אבא שלי התחיל להעיר לי שרואים את הרגל ושסבא שלי לא צריך לראות את זה וסבא שלי לא מסתכל על מקומות כאלה בכלל ואז התעצבנתי עליו בקול שיעצמו עיניים ושזה סבבה וזה אז אולי הם הבינו קצת? כי זה ככה בתקופה האחרונה שהם מעירים לי ואני אומרת שלא אכפת לי ןזה

שואל השאלה:
הבעיה שאני ואמא שלי לא בקשר ככ קרוב בשביל לצאת למקומות ולעשות שיחות על זה והיא גם עסוקה בסופש כשאני בבית סוףסוף, ואני לא יכולה לשים מכנסיים בשירות כי מתישהו אצטרך להחזיר לכביסה והם יראו וזה יהיה לא נעים שהסתרתי

אני חושב שמה שאת באמת מחפשת זה חיים משמעותיים ואיכותיים והתורה שחווית זו תורה המנותקת מהחיים ולכן בא לך לצאת בשאלה אבל אם תתחברי לתורת ארץ ישראל המחוברת לחומר ומרימה את החיים אז זה ימלא באמת את מה שאת רוצה כי תשימי לב שבסופו של דבר יש גם הרבה חילונים שלא מרוצים מהחיים ומחפשים משמעות אבל לא מוצאים אותה אצל הדתיים כי רוב הדתיים עדיין לא חיים את תורת ארץ ישראל המרימה את החיים אלא את תורת הגלות שחונקת את החיים..
שיהיה בהצלחה ומדבר מניסיון בתור אחד שלפני שהכיר את החיבור של התורה לחיים גם רצה לצאת בשאלה אבל היום מחובר לתורה מתוך רצון ומבין איך התורה מרימה את החיים ולא חונקת כך שככל שאני יותר דוס כך אני יותר חומרי ומציאותי ונהנה אבל ההנאה היא נצחית כי הוא מחוברת למשמעות הנצחית
שם לך קישור לערוץ שיעורים מדהים שמתאים גם לאנשים שרוצים לצאת בשאלה..
https://m.youtube.com/@%d7%93%d7%a0%d7%99%d7%90%d7%9c%d7%9b%d7%94%d7%9f-%d7%a86%d7%92/videos
בהצלחה רבה

שואל השאלה:
אני מעדיפה להתרחק כדי שאוכל להתקרב מרצון ואהבה ולא כי ככה גדלתי

סליחה שאני יענה משהו אחר במקום לשאלה שלך .אני מבין מבין השורות (תתקני אם אני טועה ) שהיה לך שאלות ולא נתנו להם מקום או ענו וגם לחצו עלייך בדת ואת קצת מרגישה קצת כמו אנטי מהלחץ וחאלס תשחררו אותי לחיים שלי . את באמת נמצאת במצב מאתגר . אבל תחשבי על זה בהיגיון: אם את עוזבת עכשיו, את בעצם נותנת לאנשים שלחצו עלייך לנהל לך את החיים. את עוזבת בגללם, לא בגלל שאת באמת בטוחה בדרך החדשה. אל תעשי צעד כזה גדול מתוך כעס. בואי קודם נחפש תשובות אמיתיות לשאלות שלך, בלי לחץ, ורק אחרי שתדעי את כל העובדות תחליטי בעצמך. ממליץ אגב גם ללכת לסמינר ערכים וכדו מאחל הרבה הצלחה בחיים בע"ה

שואל השאלה:
^אני רוצה לקחת צעד אחורה כי מרגיש לי שחונקים אותי עם כל החוקים והדברים שצריך לשמור ולעשות.
אני סהכ רוצה קצת חופש לעשות דברים שאני רוצה באמת אפילו אם זה ללכת עם קצת יותר קצר ממה שאני הולכת ולא נותנים לי או לשים מכנס בחוץ אפילו על החצאיות שאני שמה באים אליי בתלונות וזרקו לי חולצה כי היא הייתה קצרה מידי לטעמם ונמאס לי מזה למה אני לא יכולה להחליט מה ללבוש ולעשות לבד? אני כבר מעל 18 הם אמורים לשחרר מכל העניין

את כן צריכה בצורה כלשהיא שישחררו קצת (לפחות)(לא יודע איך )אבל אני כן יאיר שבע"ה שזה יקרה תזהרי כי שפורקים לחץ וכו זה יכול לצאת חזק (כמו סיר לחץ להבדיל ) והצעד אחורה יכול להיות הרבה יותר .הרבה הצלחה אם אני יוכל לעזור במשהו נוסף בכייף

שואל השאלה:
האמת שחשבתי על זה וזה גם משנו שהפחיד אותי
חשבתי על זה שמרוב עצבים ורצון לעשות ההפך ממה שגדלתי בסוף אדרדר את עצמי כדי להתרחק מכל זה וזה מםחיד אותי שזה יקרה לי

את בשירות לאומי ורק בסופש בבית ? יש לך מישהו טוב שאת יכולה להתיעץ איתו /ה?

שואל השאלה:
לא אין
אולי דודה שלי אבל היא יכולה לספר להם בלי שאני מוכנה לזה עדיין אז לא יודעת

. את רק בסופש בבית ? נב אם נוח לך דברי איתי בפרטי זה יהיה יותר נוח

כל עוד שאת גרה איתם את חייבת לכבד ולא לצער אותם, יש לך כרגע בית ויש בו כללים. בטח שאבא שלך יכעס מאוד, בשבילו זה כישלון, שלו עצמו וגם שלך. אולי הפוך, תחשבי איך להתחזק, איך לכבד יותר את ההורים ולשמח אותם.

שואל השאלה:
אין לך זכות לשפוט ולהגיד דבר כזה שאתה לא יודע איך ההתנהלות הדתית בבית ושלהם.

^ הפרטים הקטנים פחות משמעותיים כאן, את נמצאת בבית ההורים שיש בו כללים מסוימים והתנהלות מסויימת ואת צריכה לכבד את הבית ואת ההורים כל עוד את נמצאת שם (לפחות), זה לא אומר שאת חייבת להאמין, אבל את חייבת לכבד. איש אמו ואביו תיראו. זה לא לעשות מה בראש שלך, בטח לא מול הפרצוף שלהם.

^ מה הקשר . היא כיבדה לפעמים יש לחץ חזק והיא מרגישה חנוקה מיזה . מה זה אומר שמחר היא תדבר בטלפון באמצע שולחן שבת ? לא . אז תשחרר אותה ואל תשפוט הוא תנהל את האנשים פה

^אז מה זה כן אומר ? שהיא תישמע מוזיקה בשבת ? שההורים שלה יראו אותה יוצאת עם גופיית scoop ברחוב ? יש לך בית, ובבית נקבע שכאן שומרים מצוות. אתה רוצה לעשות משהו בהסתרה ? תעשה, אבל מול העיניים של ההורים שלך אתה צריך לכבד.

אנונימי אתה מגזים
היא לא ביקשה להיוולד. ההורים שלה החליטו את זה עבורה. אנשים שמחליטים להביא ילדים צריכים להכיר באפשרות שהילדים שלהם לא בהכרח ילכו בדרך שלהם. כשהיא מקבלת הערות מוגזמות על דברים קטנים כמו אורך של חולצה או חצאית היא לא צריכה לשתוק ולקבל את זה. ההורים שלה לא יכולים לשלוט בה ככה כל החיים שלה. היא לא בת שתיים עשרה, היא כבר לא קטינה.

^^ עוד פעם היא לא מחר תעשה את כל שאתה אומר תשחרר וזה גם לא המקום שלך להיכנס למקומות הנל .

שואל השאלה:
אנונימי
הפרטים הקטנים האלה הם ההכי חשובים הם אלה שגורמים לאנשים לרצות להתרחק או להתקרב אז אל תבלבל בשכל
ואולי תקרא שוב מה כתבתי, אני כתבתי שאני רוצה לדבר איתם על זה לא לבוא אליהם ככה פתאום עם מכנס והכל ןזאת זכותי לבחור לצאת בשאלה וגם אם אני אני נמצאת בבית לפעמים אז אני לא אתכסה ואחנוק את עצמי בגלל הדרך חיים שלהם

שואל השאלה:
^^^^
שומע יש לי כבוד והגיון בריא מספיק כדי לא לשים מוזיקה בחדר בשבת או לשבת עם הטלפון מחוץ לחדר בשבת או ללכת עם שורט וחולצות שרואים תציצי בבית וטפ יש הבדל בין לשים מכנס בבית לבין כל מה שכתבת.

היי יקרה,
אני קוראת את מה שכתבת ונראה שאת חווה קושי גדול מאוד בבית, מצד אחד את מרגישה שאת רוצה להיות נאמנה לעצמך ולעשות צעדים שמבטאים את הרצון שלך לחופש ובחירה, ומצד שני את חוששת מהתגובות ומהלחץ שמופעל עלייך מהבית.
שומעת במילים שלך תחושה חזקה של רצון שידאגו לך ויבינו אותך, צר לי שהבית שאמור להוות עבורך מקום בטוח, גורם לך לחוש תחושות כל כך מתסכלות ומכאיבות.
אל תישארי עם התחושות האלה לבד, אולי התכתבות עם אדם קשוב ואכפתי יסייע לך להפחית את הקשיים בחייך.
יש לנו באתר סה"ר צ'אט לשיחה אנונימית, תוכלי להיכנס לאתר בתחתית התגובה, המתנדבים שלנו שם כדי להקשיב ואולי לעזור.
את לא לבד אנחנו כאן בשבילך,
שלך,
מתנדבת סה"ר