5 תשובות
קשה לענות על זה מרגיש כאילו אם אני הייתי במצב הזה הייתי מרגיש את אותו הדבר אני מצידי הייתי עושה חברים בגלאים של 22 עד 30 אני לא חושב שזה בעיה
פשוט תיכנסי לאט לאט לעולם הזה, כמו שאמרת יש לך עוד הרבה מה לעשות כדי לשפר את עצמך מבחינה בגרותית.
תתחילי מלמצוא עבודה, אולי אפילו ללמוד תואר כלשהו, בהמשך תוכלי להרשות לעצמך לגור לבד (עם שותפים אפילו). ברגע שאת תיכנסי למסגרת את לאט לאט תשתפשפי.
ואגב אני יכול להבין אותך בעניין של השפה המשותפת כי גם לי לפעמים אין שפה משותפת עם בני גילי. את לא חייבת לחיות בדיוק כמוהם כדי להרגיש בת 30, כל אחד יש לו את החיים שלו ואני בטוח שיש לך הרבה מאוד להציע מעצמך.
ואת גם לא צריכה להרגיש רגשות חרטה על הגיל שלך, את יכולה לאהוב את כל מה שאהבת בגילאים נמוכים יותר ועדיין לשפר את עצמך כבן אדם ככל שאת גדלה.
מבין אותך עדיף שלא תשווי את עצמך לאחרים, כל אחד עובר את המסע שלו ולהשוות לרוב גורם לתחושות שליליות, כמו יאוש וחוסר מוטיבציה לפעול.

חשוב מאוד שתתחילי לעשות משהו בין אם זה עבודה או לימודים, אפשר להתחיל בקטן לעשות משהו יחסית פשוט ומשם לאט לאט יהיה לך יותר קל להתקדם.
אני בטוח שתוכלי למצוא בני שלושים עם המנטליות שלך לכי תכירי תדברי אל תפחדי ההפך יש אנשים מבוגרים שרוצים נפש צעירה לידם
שואל השאלה:
לא יכולה להנכס לעולם של הגיל הזה בשום צורה לא מסוגלת
אנונימית
התחברות ל