אמא שלי כנראה אם אלצהיימר והיא לא מודעת לזה כל דבר רע שהיא עשתה היא אומרת שזה מעולם לא קרה ומכחישה את זה מה עושים?

שואל השאלה:
היא מתפקדת רגיל אבל יש לה בעיה

זה נשמע לי קשה ומתיש ממש. תראה, אני לא מומחית, אבל ממה שאני יודעת על המחלה הזאת להתווכח איתה לא באמת יעזור, כי זה משהו שקורה לה פיזית במוח, זה פשוט פוגע לה במודעות העצמית והיא באמת לא תופסת את מה שקרה. היא לא 'משקרת' במובן הרגיל, היא פשוט חיה במציאות אחרת עכשיו.

הכי חשוב זה לשחרר את הצורך שהיא תודה בזה או שתבין שהיא טעתה. זה רק יוציא ממך המון אנרגיה ויוביל לריבים שגם ככה לא יפתרו כלום. תנסה לשחרר את העבר ולהתמקד במה שאפשר לעשות כדי שיהיה לכם שקט ביומיום.

ואגב, אם זה ממש מקשה עליכם, שווה לך לבדוק את עמותת 'עמדא' הם מתמחים בדיוק בדברים האלה ויש להם המון כלים והדרכות למשפחות איך להתמודד עם סיטואציות כאלה בלי להגיע למריבות. אל תיקח את זה אישית, זה המחלה מדברת, לא היא.

שואל השאלה:
תודה רבה לך

שואל השאלה:
את לא מבינה כמה עזרת

שואל השאלה:
גם סבא שלי עם אלצהיימר אולי יש לזה קשר

וואי, אני ממש מצטערת לשמוע שגם סבא שלך ככה. זה לגמרי מסביר למה זה כל כך מרגיש לך קרוב ומורכב, זה לא פשוט בכלל לראות את זה קורה למישהו שאוהבים.

תקשיב, זה באמת לא הוא, זו המחלה שמדברת. זה משהו במוח שלהם שפשוט 'נמחק' או מתעוות, וזה הכי מתסכל כשמנסים להסביר להם והם פשוט לא שם. אני ממש שמחה שזה עזר לך קצת לעשות סדר, לפעמים רק להבין שזה לא בשליטתם עוזר לשחרר את הכעס והתסכול שלך. תהיה חזק, זה דורש המון סבלנות.

אתה יודע שהיא עם אלציימר או שזה מה ש"אבחנת" אותה בעצמך?

(מה זה "כנראה" עם אלציימר?)

אתם צודק שזה לא פשוט להגיד 'אלצהיימר' בלי אבחנה רפואית מסודרת. באמת יכול להיות שזה משהו אחר, ואבחון מקצועי הוא קריטי גם כדי לשלול דברים אחרים שניתן לטפל בהם, וגם כדי לקבל כלים נכונים להתמודדות. עדיין, ברור מהסיפור שלו שזה מצב שמעיק עליו ושהוא מרגיש חסר אונים מול השינויים בהתנהגות שלה, וזה קשה לא משנה מה השם של המחלה