היי חברים, מישהו מזדהה עם התחושה הזו?

אני ממלא את הרגש הזה עם מוזיקה לפחות לי עוזר

כן

זה תחושה מוכרת של ריקנות זמנית, והיא לא אומרת שמשהו "שבור" אצלך.
הנה כמה דברים שיכולים לעזור
לא להילחם בתחושה אלא לקבל שהיא מגיעה ועוברת
לבנות שגרה קטנה וקבועה ביום (ספורט, הליכה, מוזיקה)
לא להסתמך רק על מפגשים עם אנשים כדי להרגיש טוב
להכניס דברים קטנים שנותנים משמעות ביום־יום
אם זה נמשך הרבה זמן ומפריע לתפקוד לדבר עם מישהו שאת סומכת עליו
זה עובר, אבל לפעמים צריך לבנות מחדש תחושת יציבות מבפנים

היי יקירה,
אני מבין שקשה לך וכל הכבוד שאת משתפת!
חשוב לי לומר לך שאת לא לבד בתחושה הזו, הרבה ילדים מרגישים כך לפעמים. זה ממש בסדר להרגיש ככה וחשוב לשתף ולדבר על זה.
בשביל לשנות את ההרגשה שלך, אני מציע לך להשתדל לשמור על סדר יום קבוע כך שתוכלי לשהות בבית בשעות מסוימות ובחלק מהיום לצאת קצת מהבית, להיפגש עם חברים, לעשות פעילות ספורטיבית או אחרת.
הדברים האלו יכולים לעזור ולהקל מאוד.
אפשר גם להירשם לחוג בנושא שמעניין אותך, כמו: אומנות או ספורט או לתנועת נוער.

אם את צריכה לדבר עם מישהו אפשר גם לפנות באופן אנונימי:
לער"ן באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, במייל: ttps://sahar.org.il/email-assistance/
לעלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-9424062, במייל: [email protected]

בהצלחה!

כן זה כל כך אמיתי מזדהה עם זה
אולי תנסי טיפול פסיכולוגי אני גם רוצה לנסות