אני כל כך פגועה

סיימתי קשר של ארבעה וחצי חודשים ומאז כל החברים המשותפים שלנו פשוט הפסיקו לדבר איתי. הם לא עונים להודעות, כשאני מדברת אליהם פנים אל פנים מתעלמים ממני כאילו אני אוויר, הם לא מוכנים אפילו ליצור איתי קשר עין. בכלל לא נפרדנו ברע, פשוט הרגשתי שזה כבר לא זה והייתה לנו שיחה מאוד ארוכה ובוגרת. ידעתי שיהיה קצת לא נעים אבל שבסופו של דבר זה יעבור. לא ציפיתי ליחס כל כך מוחלט ומשפיל מכל הסביבה שלי. אני מרגישה בודדה באופן שאף פעם לא יצא לי להרגיש. מושפלת כל כך. אנשים שחשבתי שהם חברים שלי פשוט בוחרים צד בצורה כל כך בוטה במלחמה הדמיונית הזאת. אני בוכה על זה כמעט כל יום ולפני זה באמת לא הייתי בן אדם שבוכה כמעט בכלל על כלום, עכשיו אני לא מצליחה לשלוט בעצמי ומתחילה לבכות מול אנשים ובמקומות ציבוריים וזה רק מוסיף להשפלה שלי. בחיים לא הרגשתי יותר קטנה וחסרת ערך, כל זה רק כי העזתי לסיים קשר שלא הלך בכיוון טוב לאף אחד מהצדדים. אני לא יודעת מה לעשות. עצות?