כמעט שלושה חודשים מאז שניתקנו קשר ואני לא מפסיק לקוות שהיא תשלח איזו הודעה שהיא מתגעגעת, המצב אבוד?

אבוד
זה קשה לקבל את המצב אחרי שבן אדם חשוב לך ניתק ממך קשר ייקח זמן עד שתקבל את זה

אבוד אבוד

שואל השאלה:
זה שזה אבוד אני מבין, אני פשוט לא מבין למה אני לא מצליח להתגבר עליה

הכל טוב, זה רק אומר שאתה אנושי. זה לא אומר שמשהו לא בסדר אצלך.
הקשר נגמר, אבל הראש והלב לא תמיד סוגרים את זה באותו זמן. זה נורמלי לקוות שהיא תכתוב, אבל חשוב לשים לב אם זה רק משאיר אותך תקוע ולא באמת מקדם אותך.
אתה לא חייב "להיות גבר ולהמשיך הלאה" כאילו כלוםפשוט לאט לאט להחזיר את הפוקוס לעצמך, לחיים שלך, ולא אליה. זה לא קורה ביום אחד, אבל עם הזמן זה כן משתחרר אם לא נשארים בזה.
אם זה קשה לך, לפעמים עוזר גם להרחיק דברים שמזכירים אותה
כמו תמונות או שיחות ולפנות יותר מקום לדברים אחרים. וגם לנסות לצאת יותר עם חברים ולעשות דברים שמעסיקים אותך יכול לעזור לאט לאט להוריד את העומס מהראש.

שואל השאלה:
למה עדיין יש לי את התקווה הדפוקה הזאת ואני לא מצליח לחשוב על אף אחת אחרת

מה הסיבה שניתקתם קשר? קרה משהו?

שואל השאלה:
לא הסתדר פשוט, אני לא אפרט למה אבל סיטואציה מורכבת ומבאסת

אז אין סיכוי לקאמבק?

^^^^הכל בסדר. תנסה יותר לצאת עם חברים, להתאמן ולעשות תחביבים שעושים לך טוב. הרגשות לא נעלמים ברגע, אבל לאט לאט זה משתפר.
זה רק תקופה, מבטיחה לך שתצא חזק מזה

שואל השאלה:
^הלוואי. אבל אם להיות כן אני מאוד פסימי כבר, אם ביומהולדת שלי היא לא כתבה לי כלום זה כבר אומר הרבה כי זה לא מתאים לה

למה שלא אתה תכתוב לה?

שואל השאלה:
חסמה אותי

אז זה באמת רק להתקדם

שואל השאלה:
i guess

קרה לי בדיוק גם אחרי 3 חודש של דיבורים פשוט ניתקה קשר וחסמה אותי אבל אף פעם אל תכריח מישהי לאהוב אותך פשוט תשחרר מזה אין מה לעשות

כשאנחנו מאבדים זוגיות קיימת מכל סיבה שהיא בטח ובטח סיבה קשה, אנחנו בעצם מאבדים חלק שהיה בנו והכל הופך פשוט לזיכרון, נוצר חלל ריק בלב שלנו שהיה מלא עד עכשיו אותו החלל היה מלא במחשבות על אותו האדם, תכנונים שהיו לנו איתו, רגשות ועוד, ופתאום הכל צריך להיפסק כי נגמר הקשר (זאת נקודה שאפשר ללמוד ממנה הרבה על איך זה אומר שנכון לקדם קשר, האם כדאי להתקדם במהירות ועל איזה גבולות לשמור על מנת לא לפגוע יותר מאשר התועלת)

החלל שנוצר לנו בלב הוא ריק, ריק לא פשוט שצריך למלא פתאום מאפס, מחדש לגמרי, בהמון, בחוויות של דברים שאנחנו מתמלאים מהם, כמו מה? חוויות של חברים, אינטראקציה חברתית שאהובה עלינו, חוויות של אהבה- להיות עם המשפחה שלנו ואנשים שחשובים לנו, כן, חוויות של אהבה כולל זוגיות, זוגיות זה באמת דבר ממלא אבל לדעתי לא נכון אחרי זוגיות ארוכה מסוג כזה לעבור מייד לזוגיות אחרת כי המשמעות של זוגיות במידה מסויימת זה לנסות להתרכז באדם אחר כמו שאתה מתרכז בעצמך וזה מונע מאיתנו לראות האם אנחנו בכלל מוכנים לזוגיות עכשיו בטח שבטח אחרי שחווים פרידה כואבת,
ממשיך עם הדברים שממלאים אותנו: חוויות של מימוש עצמי, של התקדמות, צמיחה, גדילה, אולי הגיע הזמן בעצם לקחת ספייס ולהתרכז בעצמנו זמנית ולהבין יותר מה אנחנו מחפשים ומה אנחנו לומדים, אפשר בנתיים לא ללמוד מהזוגיות הזו שהייתה עד שיעבור זמן כי זה עדיין קשה לנו.

דבר קריטי ונוסף לדעתי חשוב לשים לב אליו,
מחשבות
מחשבות זה דבר מאוד טוב, כשזה זמן לחשוב, כשיש זמן לעשות, עושים, אבל גם כשאנחנו חושבים, צריך לשים לב מה אנחנו חושבים, יש מחשבות שמורידות אותנו ויש מחשבות שמלות אותנו, ויכול להיות מאוד שהמחשבות המסויימות על הזוגיות מורידות אותנו יותר מאשר מועילות לנו, ולכן כדאי לדעת לעצור אותם ולחשוב על דברים אחרים, איך? נתתי מקודם המון אפשרויות, מי שרוצה באמת למען טובת עצמו לא לחשוב על משהו מסויים, מסוגל.

נוסף על כן, יש לנתק לחלוטין קשר בין מי שאנחנו עלולים לדמיין בדימיון שלנו לבין האדם שהיינו איתו בקשר, לאחר שהקשר נגמר הדמות של אותו האדם עלולה לחזור בראשינו בתור ה"אני הקטן" שיש בכל אחד מאיתנו, כלומר-
בכל אחד מאיתנו יש "האני הקטן" שמחליש אותנו ומוריד אותנו, כל מטרתו היא לפגוע בנו ובביטחון שלנו, לפעמים כאשר יש אנשים שהיו קרובים כל כך לחיינו ואבדו לנו אנו עלולים לא לשים לב, ואותו האיש הקטן יגיע בתחפושת שלהם ויפגע בנו כל כך, עלינו להבין כי אנחנו כבר לא מכירים את מי שהיינו איתו בקשר כי הוא כבר לא פה, הוא השתנה מזמן ואנחנו רק תקועים עם האיש הקטן הזה שמנסה להוריד אותנו, עלינו להבין שהדימיון הזה הוא לא יותר מהאיש הקטן שלנו שמנסה להשתמש באלו שהיו חשובים לנו על מנת להוריד אותנו, אנחנו חייבים לחיות בתודעה שזה לא יותר מכלום והוא רק מנסה להוריד אותנו ולא להיפגע מזה חס ושלום

בהצלחה ממש ממש ממש, לי מאוד עזר ללמוד את זה