דתיים גם לכם היה את הפעם הראשונה שחיללתם שבת?

לא חיללתי.
אולי כשהייתי בת איזה ארבע היה לי חשק לצייר.

כן
תמיד בהתחלה זה מפחיד ודפיקות לב אבל זה עובר אם ממשיכים לחלל

שואל השאלה:
אין מצב אם לא קרה לך זה עוד יקרה הרגע הזה שנופל האסימון שלא יקרה לי שום דבר אם אני אשתמש בטלפון ואף אחד לא יידע

כבר לא דתיה
אבל כן בטח שקרה

לא חיללתי האמת
אם קרה משהו זה היה בשוגג

פחח לא, יש לי יראת שמים.
לא מרגישה צורך להערים על אף אחד, זה אני ואלוקים לא אני ובייביסיטר^^^

בשוגג, כמה פעמים.
אבל העונש הוא לא פה, הוא בשמיים, זה שלא קרה לי כלום לא אומר שלא יקרה לי כלום.

היא אשת חייל ^^

לא כי אני מבין מהי שבת: הנה הסבר בקצרה:
שולח לך דוגמא לתשובה עמוקה ורצינית:

"למה צריך לשמור שבת? הרי אני נח יותר כשאני נוסע לים ולא שאני הולך למקום רחוק... חוץ מזה מה כבר עושה שאני בורר פסולת בשבת, זו מלאכה?" למה ללכת חצי שעה לבית הכנסת, אפשר לקחת אוטו ולהגיע תוך דקה - גם עונג שבת וגם לא עשיתי מלאכה קשה...מכירים את המשפטים האלה?!
השאלות האלה שתמיד נשאלות ורוב הדתיים נאלמים דום מולה, מראה שעם ישראל עוד לא זכה להבין מהי שבת באמת. אז הנה התשובה:

המנוחה בשבת איננה פיזית, המנוחה הפיזית היא ביטוי של מנוחה הרבה יותר עליונה. כלומר היא רק ביטוי חיצוני בעוד שמנוחת השבת היא בעלת משמעות רחבה בהרבה.
כששואלים את חז"ל למה צריך לשמור שבת אז הם עונים תמיד מפרשת ויקהל שם יש סמיכות בין ציווי השבת לבין מעשה המשכן ולכן כל המלאכות העשויות לבניית המשכן אסורות בשבת ואלו הם ל"ט אבות מלאכה.
חשבתם פעם למה דווקא המשכן? אם נבין את זה, נבין מהי מנוחת השבת...
המנוחה בשבת היא מנוחה מהותית. מנוחה פירושה אי עשייה, אי השתלמות-שלמות.
שבת היא מעין עולם הבא - בעולם הבא, כלומר לעתיד לבוא, כל החסרונות יושלמו, לא נצטרך עוד לתקן את העולם ולכן שבת היא הבאת הנצח-העתיד אל הווה העכשווי ל24 שעות כדי שמתוך השבת נצא אחרת לימי החול שמרוב עמל ועבודה כבר שכחנו את תכליתם שהיא כמובן-העולם הבא, כלומר הבאת העולם אל תכליתו בעתיד-השלכת כל החסרונות המוסריים ומתוך כך גם הפיזיים.
העתיד הנכסף הזה אליו שואפים בשבת ומרגישים אותו מתרכז במושג שנקרא "בניין ירושלים"-"בית המקדש".
מי שאמור ליצור את העולם המוסרי, השלם, חסר המלחמות ומלא הנתינה הזה, זה עם ישראל והמקום ממנו זה נעשה זה כמובן בית המקדש שבירושלים שייבנה בקרוב.
מכיוון שכך, אנחנו רוצים לקחת את תקופת הבית השלישי העתידי ולהביא אותה אל הכאן והעכשיו, וכבר עכשיו לחוש אותה, כבר עכשיו להרגיש את המנוחה , את השלמות על מנת שימי החול שלנו ייראו אידיאלים ולא חסרי משמעות.
איך עושים זאת? נסביר זאת כך - את המשכן אפשר להמשיל לזוג בתחילת דרכו שרק מדבר על האידיאלים של בניין הבית שלהם והם מאוהבים עד השמיים אבל זה בוסרי ולא נוסה במציאות.
לעומת זאת את בית המקדש השלישי אפשר להמשיל לזוג שנים רבות אחרי החתונה שעבדו קשה ונפלו וקמו כמה פעמים (חורבן בית ראשון ושני) אבל בסוף אחרי שנים הגיעו אל המנוחה השלמה, אל השלמות.
תקופת האירוסין (המשכן) שקדמה לחתונה (בית ראשון) כוללת בתוכה את מה שהזוג יחווה בעתיד, כלומר היא ממש ניצוץ מהעתיד שיהיה בעוד הרבה שנים של עבודה אחרי נפילית רבות.
בנמשל-המשכן של ימי המדבר כולל בתוכו את העתיד שנחווה בימי הבית השלישי שהוא ממש כמו אירוסין-"זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".
לכן, אם המשכן הוא ביטוי לעתיד, עבודת בניית המשכן היא ביטוי להווה שבונה את העתיד ומכיוון שבשבת כל מה שאנחנו רוצים זה לשבות, כלומר מנוחה שמבטאת את השלמות העתידית, אז כך המלאכות שעשו לבניית המשכן אסורות בשבת כי הן מבטאות את ההשתלמות ולא את השלמות.
למשל-מלאכת בורר שנעשתה במשכן, היא ביטוי לעבודת בירור הטוב מהרע בהווה-בעולם הזה בעוד שהעולם הבא כלומר בעתיד, כבר יתבטל הרע לחלוטין ולא נצטרך לברר עוד טוב מרע.
לכן אדם שבורר בשבת הוא נותן מציאות לרע ומחסר משאיפת השלמות העתידית שעניינה בית המקדש השלישי העתידי.
אחרי שבת כזו, כשיוצאים לימי החול, יוצאים אחרת לחלוטין, אנחנו מבינים ששאיפת חיינו זה תיקון העולם דרך העבודה שלנו בחיי היום יום וכך יתקדם העולם הרבה יותר מהר אל תכליתו.
עכשיו ברור למה לא נוסעים לבית הכנסת למרות שזה יותר "מנוחה"?...
בהצלחה! אם יש שאלות באמונה ובטעמי מצוות תרגיש לגמרי בנוח לפנות גם אליי בשמחה רבה!!