למה אני מרגישה פשוט מטומטמת כל הזמן?

דימוי עצמי נמוך? זה כנראה לא באמת שאת מטומטמת אלא מכניסה את עצמך לסרטים ומשווה את עצמך לאחרים
קל מאוד לראות מה לא טוב אצלנו ויש אנשים שקשה להם יותר לשים לב מה לא טוב אצל אחרי

למה את שופטת את עצמך?
אין לך סיבה
את בן אדם ולא כל האנשים אותו דבר

תקופה של גיל ההתבגרות אולי את מושפעת מהטיקטוק אולי עובר עלייך משהו מוזמנת לשתף לעומק מאיפה זה נובע האם מישהו אמר לך בעבר את מה שאת מרגישה כלפי עצמך

שואל השאלה:
חברות שלי גורמות לי להרגיש מטומטמת לרוב או אחים שלי
אבל למשל ההורים שלי וחברים שלי מחוץ לבית ספר פחות

אז תקישיבי לי זה שיעורי בית שאת צריכה לעשות נתחיל מאחים שלך תדברי איתם ברצינות על התחושות שלך ושזה פוגע בך ככה שהם יראו שאת רצינית הם יבינו את משמעות המעשים שלהם בנוגע לחברות שלך תעשי אותו דבר אבל שימי לב איתן אין לי מספיק מידע לדעת מאיפה זה נובע יש מצב שהן רעילות אבל לא נקפוץ למסקנות.

ומה חברות שלך עושות שגורם לך להרגיש ככה

שואל השאלה:
הן לרוב צוחקות על כל דבר שאני עושה למשל אני שואלת שאלה במתמטיקה אם לא הבנתי משהו הן מתחילות לצחוק ברקע אם עשיתי טעות קטנה כזה הן ממש זוכרות לי

יש מצב שהן פשוט צוחקות איתך ולא עלייך? או שאת מרגישה שזה לא מצחיק אותך ואם כן לדעתך הן מודעות שזה לא מצחיק אותך או פשוט לא מודעות למעשים שלהן?

שואל השאלה:
לא.. צוחקות עליי לגמרי אני מכירה אותן שנים זה קטע כזה הן צוחקות עליי גם קוראות לי בשם של אוטיסטית מהשכבה

אז שאלה עם יד על הלב תעני למה שמרת איתן על קשר? מהפחד מבדידות?

שואל השאלה:
חדמש פחד מבדידות..
אין לי עם מי להיות בשכבה ואין לי שום אפשרות לקשרים חדשים כי זאת שכבה מאוד לא פתוחה נגיד ככה..

אני מכיר את זה כנראה את מדברת על זה שהשכבה מורכבת מחבורות "סגורות" וכביכול קשה להצטרף לחבורה עם חוסר ביטחון ובטח שאפשר להבין אותך אחרי שעברת יחס כזה מזלזל. החוכמה היא לחפש בשכבה מישהו שגם לבד/ בדיוק יצא מחבורה. לא חייב מישהו שמתאים לך במאה אחוז אלא שתהיה קצת התאמה זה בתור התחלה ככה את תלמדי עוד על אינטרקציות חברתיות תפתחי את האינטליגנציה הרגשית שלך והביטחון . העניין שיש כאלה שמפספסים את זה וחושבים שעדיף להיות לבד או בחברה רעילה "מקובלת" שלפחות בטוחה וגורמת לך להיות באזור הנוחות כביכול אבל את חייבת להבין שבסוף התוצאה היא לטווח הארוך והבחירה הבריאה היא לנסות למצוא קשרים חדשים ונכונים יותר המעמדים בבית ספר גם ככה משתנים ובסוף הבית ספר נגמר.

הי לך
עברו כבר כמה ימים מאז שכתבת ולא יכולתי שלא להגיב.
כמה ייאוש עולה מהמלים שבחרת. מתארת לעצמי שחשוב לך לדעת מה חושבים האנשים סביבך שרואים אותך. נשמע מתסכל לא לעמוד בציפיות של עצמך עד שהערך שלך בעינייך הופך להיות מוקטן, עם הרבה ביקורת עצמית. כאילו שאם אחרים גם יחשבו כך אולי תהיי לא רצויה.
יקרה.. נשמע מאד בודד להסתובב עם תחושות כאלו שלא מרפות.
התמונה שבחרת כמו מבקשת שמישהו יבחין ביד המושטת עם הפרחים שנמצאים בקצה הגבעולים היבשים, ומלאים בפריחה רעננה. פרחים זקופים, עם חוכמה ויופי שרק מחכים שיראו אותם ויכירו בהם.
רציתי לספר שאני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת).
רוצה להזמין אותך לצ'אט אישי, בו תוכלי אם תרצי בכך לשתף את אחד מהמתנדבים.ות שלנו במה שתרצי להביא והם ינסו להיות שם עבורך. זהו מרחב נטול שיפוטיות, ללא ביקורתיות. זהו מקום בטוח להכיל כל רגש, תהייה או מחשבה עם הרבה חמלה והבנה, והקשבה אמיתית.
בואי, אנחנו מחכים לך שם 24/7 וגם בערב הזה.
שלך,
מתנדבת סה"ר.