למה אתם שומרים כשרות אם אתם שומרים ?

כי אני מאמינה וזו ההלכה ואני הולכת לפיה

עד עכשיו שמרתי כי ככה חשבתי שזאת הדרך חיים שאמורה להיות

האמת שמרתי עד שהיו לי חברים ששכנעו אותי איכשהו לא
מאז לא שמרתי אבל אני חושבת לחזור לאכול כשר
כי אני מאמינה ב ה ואני מאמינה בדת ואם אני לא דתייה או מתפללת תמיד
לפחות לאכול כשר ועוד דברים שישאירו אותי קרובה לדת ומאמינה וזה מה שאני נותנת בדת

למה שומרים כשרות אם אנחנו שומרים כשרות?
נראה לי שהתכוונת לשאול משהו אחר

שואל השאלה:
אוקיי בסדר שזו ההלכה וזה מה שאומרים לכם לעשות אבל מה הסיבה מאחורי המצווה עבורכם אתם הולכים אחרי זה באופן עיוור פשוט בלי לנסות למצוא סיבה או הגיון מאחורי הדבר ?

האמת שפשוט גדלתי ככה
חייב לחכות ואסור ביחד
אז אני פשוט ממשיכה לא אכפת לי מה הסיבה כל עוד זו ההלכה

שואל השאלה:
משהו מכם יודע מה הסיבה מאחורי המצווה או מה הפרשנות שלו לזה? או שפשוט בגלל שגדלתם לתוך זה ככה המשכתם ?

איזו כשרות, בכללי הכל? או בשרי/חלבי ?

שואל השאלה:
בכללי הכל

בעיקרון אנשים שומרים כי לא כתוב שמותר לאכול אותם בתנך, וחזל(נראה לי זה היה הם) החמירו ואמרו, מה שלא מותר, אסור, בייסקלי

זו מצווה שמעית, מצווה ששומעים לה פשוט בלי לדעת מה הסיבה.
יש מצוות שגם אם הן לא מסתדרים לנו מבחינת ההגיון עדיין צריך לשמור אותן.
יש מפרשים שמוצאים לזה סיבות מהטבע וכו', אבל בעיקרון זו מצווה שלא יודעים את הסיבה שלה.

כי זו ההלכה.

.

קודם כל כי ככה ה' ציווה אותנו :))
מאחורי כל ציווי אלוקי יש סיבה עמוקה ורוחנית גם אם אנחנו לא יודעים אותה ואם אנחנו יודעים אז גם השכל שלנו לא יכול להבין אותה עד הסוף עד כמה היא מדוייקת, חשובה, גאונית בצורה לא אנושית.
רב האנשים היום שומרים כי ככה ה' ציווה
הם מבינים שזו האמת ושזה מה שמוטל עליהם לעשות.
עד עכשיו שמעתי כמה תשובות ממש יפות לעומק שמאחורי הציווי של בשר וחלב
לפני שאכתוב את הסיבות העמוקות ששמעתי
ממש מבקשת שתבואי עם לב פתוח, באמת לשמוע וללמוד ולא עם שיפוטיות וביקורתיות ודעות קדומות
אלא באמת רצון אמיתי וטהור לשמוע.
(שלא תחשבי חס וחלילה שאני אומרת שאת באה
בשיפוטיות וכו או משהו כזה פשוט לי חשוב לכתוב את זה)
אני אכתוב שלושה סיבות עיקריות ששמעתי ואם התחברת לאחד מהם אז עשיתי את שלי :))

סיבה ראשונה עצם זה שאנחנו שומרים על איזשהו חוק, ציוי מסויים זה מרסן את התאוות והיצרים שלנו
ובכך זה מזכך את הנפש שלנו ומביא אותנו עצמנו למקום יותר טוב, לאישיות יותר טוב ומקדם את העולם למקום טוב יותר
אז כשאני עכשיו נמצאת במסעדה שהיא לא כשרה כי חברים שלי רצו ללכת לשם ואני לא אוכלת למרות שאני ממש רוצה והאוכל נראה ממש טוב ויש קול בתוכי שאומר לי "נו זה רק גבינה עם בשר לא יפגע בי ברק אם אוכל לא כשר" כשאני לא מקשיבה לקול שבתוכי ולא אוכלת ומבינה שבזה אני מתגברת על עצמי ככה אני מגלה כוחות רוחניים ונפשיים חדשים בתוכי אני בעצם מביאה לעולם דרגה נוספת של התמודדת עם קושי ובזה שהתגברתי על ההמבורגר עם הגבינה הולדתי בעצמי כוחות נפשיים חדשים שיוכלו להשפיע ולעזור לי בדברים אחרים
כלומר הגבול הזה של בשר וחלב זה בשביל שאתגבר על היצר שלי, שאתגבר על התאוות שלי ואוביל את העולם למקום טוב יותר
זו התשובה הראשונה.

תשובה שנייה היא מדברת יותר על עניין הצמחונות
אני אעשה לך הקדמה קצרה כדי שבכלל תביני על מה אני מדברת
בע"ה בעתיד כשהאנושות תהיה מוכנה לזה
אנחנו נהיה צמחוניים
למה? כי זה לא מוסרי לקחת חיה לרצוח אותה רק בשביל שאני אהיה שבעה.
היום האנושות עוד לא הגיעה לדרגה הזו לכן זה לא אפשרי ורק כשנגיע לדרגה מתוקנת יותר נוכל להיות צמחוניים בע"ה
בגלל שהיום זה עדיין לא אפשרי ואנחנו לא במקום הזה שכלל האנושות תהיה צמחונית אנחנו מקפידים על שמירת בשר וחלב
כי גם רצחת חיה וגם אתה מבשל בחלב שהוא אכל ממנו?
אז אנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים כרגע שזה לא לערבב את הבשר והחלב ביחד
זה בעצם מזכיר לנו שגם מה שאנחנו עושים עכשיו (שזה לאכול בשר) זה לא מוסרי ובעתיד זה לא יהיה.

תשובה שלישית והאהובה עליי ביותר
רבי נתן בליקוטי הלכות כותב
שמי ששותה חלב נרדם ואנחנו רואים את זה בסיפור יעל וסיסרא, תינוק קטן ששותה חלב בלילה ונרדם מיד לאחר מכן, אדם שקשה לו להירדם מחקרים ממליצים לשתות כוס חלב לפני השינה
כלומר חלב זה בעצם חולשה, רפיסות, ריפיון
החלב בעצם מבטא התבטלות, רגיעה מסוימת, רכות
החלב בא לידי ביטוי בתוכנו בזה שאנחנו חלשים, רכים, מרפים מהכל
והבשר בדיוק ההפך בשר מחזק את האדם, נותן לו כוחות, הוא לא רך ונוזל כמו החלב ההפך הוא מוצק
בשר כבש, עז, אפשר להקביל את זה למילים
כבש- לכבוש, עז- עזות
כלומר מילים כוחניות עם עוצמה
הבשר בעצם הוא מסמל סוג של חוזקה, כוחניות מסוימת.
שימי לב שברוב הפעמים חוזקה מתוארת עם בשר
על נבוכדנצר נאמר שהוא אכל המון בשר
נבוכדנצר היה מלך חזק בסעודת מלכים עם אנשים חשובים מאוד את לא תראי פסטה שמנת..
יהיה המון בשר.
כלומר יש זמנים שבהם אנחנו צריכים להיות חלשים, זמן שהאדם צריך להיות רך, מקבל, שומע, פתוח, כמו תינוק שנולד ועכשיו הוא לומד הכל
(זה החלב) ויש זמנים שהאדם צריך להיות תקיף, קשה, איתן, בטוח בעצמו, עוצמתי וחזק (זה הבשר)
שני אלה מתארים זמנים שונים
יש פעמים בחיים שצריך שנהיה ככה וצריך שנהיה ההפך.
אוסיף שבעבודת ה' בתפילה אנחנו צריכים להיות ממש כמו החלב, רכים, לב פתוח, הישענות והתבטלות בתפילה אני עכשיו סומכת על ה' נישענת עליו לגמרי, משליכה עליו הכל ואני כמו תינוק שרק עכשיו נולד ותלוי בו.
ומהצד השני בעבודת ה' כשיש לי יצר הרע ואני עוד רגע חוטאת ועושה משהו לא בסדר
זה הזמן להיות כמו הבשר, להתווכח עם היצר, להיות תקיפה והחלטית, בטוחה בעצמי בלי שום חולשה, חוזקה גמורה.
ולכן בחיים עצמם ביום יום אנחנו צריכים להפריד ולהבדיל בינהם, לשים לב מתי אנחנו כמו החלב ומתי כמו הבשר.
אלו תכונות שונות לגמרי
"עם ישראל ביישנים" (יבמות)
"עם ישראל עזים" (מסכת ביצה)
אנחנו רואים שיש זמנים שעם ישראל ככה ויש זמנים שהוא ההפך לכן אי אפשר לערבב ביניהם
כשאנחנו מערבבים אנחנו מבלבלים את הנפש שלנו
גם אם זה לא נראה ומרגיש ככה חיצונית כל דבר שאנחנו עושים, אומרים משפיע עלינו בדרך כזו או אחרת לכן אנחנו שומרים על הפירוד ביניהם.
שימי לב בחגים יש עניין לאכול בשר למה? כי זה הזמן שלנו להיות תקיפים להגיד תודה לה' שבחר בנו, להיות במן תקיפות כזו בנפש שאנחנו העם הנבחר, יש לנו שליחות ממש עם ישראל צריך להרים את הראש לזקוף את קומתו ולהגיד בגאווה שאנחנו עם חזק.
ובשבועות יש עניין לאכול חלבי דווקא
למה? בשבועות אנחנו מקבלים את התורה אנחנו באים בענווה גמורה, בעדינות.
(זה לא העניין כמובן שאפשר לאכול בשר בשבועות אבל זה בשביל שתקלטי את העיקרון)
בקיצור האדם צריך לשמור ולהבדיל בין שני הדברים
להבדיל בין שני כוחות הנפש האלו, לפעמים צריך להיות בשר ולפעמים צריך להיות חלב, אנחנו לא מעורבבים, אנחנו מכירים בשני הכוחות ומשתמשים בשניהם בחכמה.
וככל שאנחנו מקפידים על שיקול הדעת הצלול, מבדילים בין שניהם, זה כאילו נבנה בית המקדש בימינו.

אשרייך ששאלת
מקווה שהצלחתי לענות לך אם יש לך שאלות את מוזמנת לשאול אותי פה או בפרטי יותר מאשמח לענות