14 תשובות
היי קראתי קודם ואתה צודק
קראתי את השאלה הקודמת, אתה, הוא לא אמור להכריח אותך
אתה צודק אבל כן דיברת קצת לא בכבוד הוא לא אויב הוא מנסה לעזור
לדעתי צריך לסמוך על איש מקצוע ולהבין שהוא יודע מה הוא עושה
להוריד מהאגו להוריד מהכעס ולהשתדל כמה שאתה יכול
אם הרגשת שאתה לא מסוגל אז הגבת בסדר
הוא לא מראה רגישוץ
בצדק, הוא לא יכול להכריח אותך. תעשה מה שמרגיש לך טוב ואם אתה לא רוצה לדבר כשההורים שם אתה ממש צא חייב
איזה חרא של פסיכולוג מי הוא שיכפה עלייך משהו או יחליט או יקבע זה הולך לפי הדאך שלך והמטופל הוא הראשון לפני המשפחה
זה פסיכולוג??? מה זה החוסר מקצועיות הזאת למה הוא מדבר ככה??? מילא אתה שאתה המטופל. אתה זה שאם תצטרך עזרה נפשית אז תבקש ממנו אבל מי הוא שיחזיר לך תשובות ככה. באמת אני לא מבינה איך אנשים כאלה נכנסים לתחום בכלל
אנונימית
תקשיב
הוא רואה שאתה לא רוצה לקחת חלק בטיפול מבחינתו זה חשוב יותר מהכל.

אני לא רואה פה שחור ולבן בכלל, הוא נשמע פסיכולוג שרוצה להשפיע ולשנות
ואתה לא מאפשר לו, כי אתה לא מוכן לדבר על דברים מסויימים, כמו דבר שבעיניו חשוב מהכל.

אני לא רואה סיבה לא להתגמש פה, נראה שדווקא אהבת את הטיפול אצלו
שואל השאלה:
אני כן רוצה אבל וזה ממש כתוב בצאט
הוא כופה עליי משהו שלא קשור לטיפול...
אנונימי
בעיניו זה קשור לטיפול, הוא רואה את הכל כמקשה אחת.

אבל למה לא להתגמש? באמת קשה לך להתקפל לרגע?
תתקפל, ותרוויח, אלו החיים, מי שעקשן כמו סלע לא יצליח.

בסופו של דבר הם רוצים להגיע לשלום ואחווה, בטח גם אתה רוצה שלום ואחווה, אז זה ההזדמנות, כל אחד יעשה צעד משלו לשינוי
אתה מהצד שלך וההורים מהצד השני.
וזה בדיוק מה שהוא רוצה שתבינו אחד את השני.
אתה מרוויח מזה רק טוב
כל אחד ישתנה קצת בשביל השני. זה לא לשנות את העולם
שואל השאלה:
כרגע אני לא רוצה לדבר עם אבא שלי ואני אקח את הזמן עד שארצה
להכריח אותי זה לא הפתרון וזה עצוב שאתה מנסה להצדיק את זה
אנונימי
אני לא מנסה להצדיק, אני קורא את
הסיטואציה, לא מנסה לשפוט.
הוא לא הכריח אותך הוא התנה את הטיפול בהמשך הטיפול בזה.

אני לא מכיר את שניכם, כל התגובות שלי פה היו במחשבה עליך

בזמנך הפנוי מומלץ שנייה לחזור לתשובה האחרונה, זה בעיני עיצות חשובות
קראתי את ההתכתבות. בין השורות אני מבין שלא מדובר פה בפסיכולוג אלא באבא שלך שלמעשה מיוצג פה על ידי הפסיכולוג בתור הלקוח המשלם. זו גישה שגויה לחלוטין להתייחס לטיפול כאילו היה חוזה לטובת צד ג' אבל זה מה שנוצר פה בפועל. הדעת הסבירה נותנת שאבא שלך ראה בחומרה רבה את מה שקרה ואז דרש מהפסיכולוג לתת עדיפות לטיפול בעניין הזה על פני התוכנית השגרתית של cbt. המציאות המרה היא שפסיכולוג עובד כמו כל בעל מקצוע חופשי , כאינסטלטור ורצף, עושה עבודה לטובת מי ששילם לו למרות שהגישה הטיפולית כאן שגויה כי הוא איבד אצלך את מה שהכי חשוב אצל לקוח: אמון, וזה משהו שהוא עבד עליו הרבה זמן.
כאן אנחנו מגיעים להחלטה שלך: אף טיפול פסיכולוגי לא יכול להיות יעיל כאשר הלקוח איבד את האמון בפסיכולוג או שלא נתן לו כזה מראש. במצב דברים זה, אתה היית מבזבז את הזמן והאבא את הכסף. אבל, יש כאן נקודה חשובה נוספת. אתה ואבא שלך מעמידים אותו ביחד במצב לא טוב כי הוא על גבול חובת החיסון. מצד אחד מדובר במעשה אלימות שכבר קרה ומצד שני בפוטנציאל עתידי לפגיעה. בדרך כלל פסיכולוגים פרטיים לא יתלהבו ממילא להיכנס לבוץ הזה. לסיכום, לאור הגישה של הפסיכולוג שגרמה לך לאבד את האמון בו, אז ההימנעות שלך הייתה מוצדקת, זה עדיין לא אומר שאתה לא צריך לדבר על מה שקרה בבית, זה עדיין לא אומר שהוא לא צודק מבחינה עקרונית שאתה כן חייב להגיע ולו משום שאבא שלך מבקש, אתה חייב לנסות קצת לרסן את עצמך ולמרות כל הקושי לכבד את אבא שלך, אתה כן חייב להבין שיש דברים שאבא שלך קובע כמי שאחראי עלייך ובשום אופן אין לך זכות להרביץ לו.