אם יש לי פעולות שנורא קשה לי לעשות אותן

כאילו דברים כמו להתקלח, לצחצח שיניים, לאכול... הכל מרגיש כמו משהו כבד שלוקח הרבה מאמץ. היו ימים שכל הזמן בכיתי, אני כמעט ולא מרגישה באמת מאושרת בזמן האחרון, ואני לא יודעת אם זה בגלל שהתבגרתי ואני פשוט רואה את העולם בדרך אחרת או בגלל משהו אחר. אני מרגישה שלמרות ושיש לי משהו כמו חמישה אנשים שבאמת יעשו הכל בשבילי, אני לא יכולה לפנות לאף אחד ושאף אחד מהם לא ייתן לי את העזרה שאני צריכה ושכולם ישפטו אותי, אני מפחדת שיחשבו שאני עושה הכל בשביל צומי. מרגיש לי שיש לי הכל ואיכשהו אני הורסת את זה. אני מתגעגעת ללהרגיש טוב. אני שונאת את המציאות שלי, את החיים שלי, כבר תקופה ארוכה. לא יודעת מה לעשות עם עצמי.