איך אני יכולה לעשות יותר עם החיים שלי? כשאין לי חברים

למצוא תחביב או לעסוק בו..

תמצאי תחביב... הכי קל לחזור למשהו שהזנחת כשגדלת

שואל השאלה:
יש לי תחביבים ואני גם במדא
אני מתכוונת לדברים שעושים מחוץ לבית

דווקא זה שאת יחסית "משוחררת" מחברים יכול להפוך מחסרון ליתרון. את יכולה לבחור כל מיני מסגרות חמודות להשתתף בהן. מה שמעניין וכיף לך. חוגים סדנאות ממש כל דבר שקיים בעולם שעושים בקבוצות באופן קבוע.

גם תעשי ככה משהו שכיף ונעים לך וגם יהיו שם קשרים חברתיים חדשים שתוכלי לפתח אם בא לך.

תנועת נוער

^^זה נשמע שאת עמוסה אם את גם במד"א, גם בתיכון בשנת בגרויות וגם עובדת...
נראה שהכל בסדר

שואל השאלה:
^^^כן רק שיש לי חרדה חברתית ממש אז קשה לי פשוט ללכת למקומות עם אנשים חדשים ולדבר איתם

צריך לטפל בפחד ולדעת לשלוט בו.

שואל השאלה:
^^^כל זה ועדיין אני תקועה המון בבית ולא עושה כלום

שואל השאלה:
^^קל להגיד..

^^^^אוי חרדה חברתית זה מהמם. לי הייתה חרדה חברתית מאוד קיצונית (עם התקפים מאוד קשים כל יום).

מסתבר שאנחנו דווקא האנשים הכי חברותיים שיש. ובגלל זה גם נוצרת החרדה הזו. תכלס? האמת? אחלה הזדמנות בעולם לנסות לעבוד על זה. להגיד לסביבה חדשה שלא מכירים אותך שם מלפני. ולהשתמש בזה בתור שטח ניסויים כזה. להיות לרגע מישהי אחרת שלא העזת להיות במקומות אחרים כי כבר מכירים אותך..

אני הרבה שנים סבלתי. לקח לי הרבה מאוד זמן לטפל בזה ולשנות את זה. תנסי לעשות משהו שיזיז את הדבר הזה לכיוון חיובי יותר. את לא תאמיני איזה תחושה מקבלים כשמשהו משתנה בקטע הזה. זה ממכר זה כיף.

(סורי שהתשובה הלכה קצת למקומות אחרים אבל זה קשור כנראה) :)

נכון קל להגיד וקשה לבצע אבל בחיים עושים צעדים. למשל, את התלבטת אם לשלוח את ההודעה הזאת אבל את שלחת. הכי חשוב זה להקשיב לעצמך ולהעיז.

^אתה ממש טוב שתדע לך. חוכמת חיים.. וואו :)

ורציתי לחזק ולהוסיף בקשר ל"קשה". רק דרך קושי הצלחתי להגיע למשהו טוב לשינוי שבאמת עושה טוב. כשזה לא קשה, כנראה זה גם לא ממש משמעותי כדי לשנות משהו.

שואל השאלה:
^^^כן אבל מהלחץ גם כשאני מנסה להעיז יותר ולדבר עם אנשים חדשים אני נשמעת כמו הזויה.. כאילו אפשר ממש לראות שאני בלחץ קיצוני ולא יודעת מה להגיד
וגם קשה לי ממש ממש ממש להמשיך שיחה, כלומר גם אם זה מתחיל טוב המוח שלי נתקע ואני לא יודעת מה להגיד.. ושאלות מנחות אף פעם לא עובד לי