8 תשובות
אני חושבת שהשבוע הראשון הוא הכי קשה ואז לאט לאט זה כבר יותר בסדר- עדיין יש זמנים ספציפיים שזה יותר קשה אבל לי לפחות אחרי שבוע זה כבר היה הרבה יותר טוב

זמן מאוד עוזר וגם להיות עסוקה
צריך סביבה תומכת, זה מאוד תלוי בבנאדם.. אצלי המועקה ירדה אחרי שבועיים ותכלס רק אחרי 7 חודשים יכולתי אשכרה להיזכר בזכרונות ולא להיפגע מהם..

ואת יכולה להתאהב שוב זה לא יותר מידי קשה
זה כמו התמודדות עם אובדן (כשמישהו נפטר). המודעות לתהליך הזה יכולה לעזור לך. תחפשי באינטרנט על שלבי התמודדות עם אובדן.

תיקחי משם את מה שקשור ותביני באיזה שלב את ואיך את יכולה לעזור לעצמך לסיים את התהליך בצורה בריאה.
שואל השאלה:
^ עברה חצי שנה ואני מרגישה שהמצב רק מחמיר
אנונימית
^אז זה רק מחזק את מה שאמרתי שאולי כדאי שתכניסי את התהליך שאת נמצאת בו (כנראה בקטע לא בריא) לתוך מסגרת ידועה של פרידה/אובדן שמוכרת ובריאה וזה..

כי משהו שם קרה לא נכון בתהליך.. נכון? צריך ליישר קצת. כדי שתרגישי טוב יותר. את לא אמורה לסבול ככה זה נורא.
שואל השאלה:
^ אני לא ככ מבינה מה אני אמורה לעשות
גם אם אבין איפה אני עומדת , איך זה יעזור לי?
אנונימית
אני אתן לך דוגמא עליי הכרתי מישהו רק חודשיים ואחרי שבוע שהיינו בייחד נפרדתי ממנו
זה היה לפני חודש וחצי ותאמיני לי
אם כמה שזה היה קשר קצר אני מרגישה עדיין רע ומתגעגעת
פרידה/ניתוק קשר זה תמיד כואב
אין מה לעשות
כמו חלל שנפער ברגע אחד
זה מתסכל רצח
אני מבינה אותך אני לא יודעת איך לעודד
אני בסיטואציה דומה ולפני שניה בכיתי בגלל זה
אנונימית
אני זוכרת שהחודש הראשון היה ממש קשה ואז זה השתפר יותר ויותר