לפעמים אתם אומרים לעצמכם שהלוואי הייתם טיפשים? זה נראה שהטיפשים הם אלה שנהנים באמת ואין להם יותר מדי דאגות ומחשבות

לא
אני מודה כל יום שלא נולדתי טיפשה

אמאלה חשבתי על זה מקודם

הייתי מעדיפה לחשוב פחות על הכל לא להיות טיפשה
החשיבת יתר גורמת לי להילחץ ולשמוח פחות

גם כן וגם לא

לא.
טיפשות לא מגנה מסבל. חרדה, קנאה, בדידות, מחלות נפש, מחלות בגוף...
הבנה עמוקה גם יוצרת משמעות
ובכלל, אינטליגנציה מגנה עליך ממניפולציות, עוזרת לך לקחת החלטות טובות ולבנות חיים טובים.

אין שכל אין דאגות
נשמע מגרה אבל עדיין אעדיף את המעט שכל שחננו אותי בו

לא אבל וואלה אני מבין למה המשפט אין שכל אין דאגות נכון פתאום

כל יום, יש אשכרה אחד שטיפש שפשוט עושה מה שבא לו, לא פוחד, לא חושב יותר מידי הוא חופשי ואני כלוא, ממתי להיות חכם זה סימן לטוב?