מה לעשות פריקה

אני יודע שיש משפחות כאלה, לא רוצה להאמין שזה המצב גם אצלך אחי. הכי טוב זה ביום רגיל או אפילו קבעת תהיה איתם פתוח ותדברו על זה , אין ממש משהו אחר לעשות במקום

תשב איתם לשיחה כנה על כל מה שמפריע להם ולך
תנסו לראות את הצדדים זה של זה ולחשוב ביחד על פתרונות
עם כמה שלא נעים לדבר על זה, זה עדיף מאשר להדחיק הכל ואז שזה יתפוצץ ביניכם

הם לא שווים אותך תעזוב את הבית שתוכל

שואל השאלה:
^הלוואי ויכולתי אבל אני בן 17

באסוש ,תחכה שתהיה חוקי

שולחת חיזוקים אני בטוחה שזה לא קל, לשני הצדדים אבל לך עוד יותר כי בסוף הורים זה מקור נחמה מקור לאהבה ופתאום להרגיש את התחושת אכזבה זה קשה. אני רק רוצה להגיד לך משהו שחשוב שתזכור, ההורים שלך אוהבים אותך פשוט קשה להם כנראה לקבל את זה שאתה לא הולך בדרך שלהם אבל את האהבה שלהם אלייך אי אפשר לחתוך. אני אומרת את זה בתור אחת שגם חשבה ככה המון שנים עד שלב שיצאתי מהבית ניתקתי קשר והם רדפו אחריי והצטערו וישבנו והסדרנו הכל בינינו. אני חושבת שהכי כדאי שתדבר איתם. לא בגישה כבדה נטו לבוא להגיד להם מה שאתה מרגיש. זה יקל עלייך גם אם אתה לא תקבל את התשובות שאתה רוצה תעשה את זה בשבילך. סתם טיפ ממני אלייך תנסה לחסוך כבר מעכשיו כסף לשכר דירה כי אני יודעת שזה קשה לחיות בבית ששני העולמות האלה של האמונה נפגשים ולפעמים פשוט צריך את החופש והשקט מכל הבלאגן הזה ולחיות לבד. בהצלחה!

שואל השאלה:
תודה:)