מה הדבר שהכי קשה לכם לקבל?

פרידה מזוגיות

שאני מסיים בית ספר ומתגייס

כסף
(אין לי כסף(

שהעולם כנראה לא עובד על פי חוקים,
ותוך שנייה כל אחד יכול למות או לחלות סופני או להיות נכה

אהבה נראלי

מוות

הערכה וחיבה כלפיי אני מניח

כסף
הנה הביט שלי:

שאי אפשר לחיות במדינה הזאת בלי לקרוע את התחת
אני בת 18 וזה מטורף

שהתחלתי להרוויח כסף

^^זה לא חדש אחותי
ולשאלה שהדברים לא הולכים כצפוי

כן אבל קשה לי לקבל את זה :(

נהייתי חולה בגוף בגיל 15. מאז התחילו חרדות. חלקן אפילו לא רציונליות. נהייתי ממורמר. אכלתי פסיכוזה לפני שנתיים ומאז הראש שלי לא חזר למקומו לגמרי. אובחנתי במאניה דיפרסיה.
אני מניח שהדבר שהכי קשה לי לקבל זה הבור שנכנסתי אליו.

את החיים

וואו אחי אני באמת מאחל לך רק טוב בחיים ^^

כמה אנשים בעולם הזה מטומטמים

^^^^סיפור חיים מורכב, רק טוב

שעוזבים אותך

את המציאות

מה שחיוך עוברות כתעשייה ושלאף אחד לא אכפת

מה שחיות עוברות בתעשייה *

שאני אף פעם לא אעמוד בסטנדרטים של עצמי ותמיד אהיה שיפוטית כלפי עצמי

היעדר ודאות.

תעשיית הבשר

שאני לא עד הסוף יודעת מה אני רוצה לעשות בחיים ומבינה שזה יבוא עם הזמן, אבל זה די מפחיד אותי כשאני חושבת על זה.

וזה שלפעמים חולים (וירוס, שפעת ועוד). לא עלינו אבל כן. יש לי סוג של חרדת בריאות.

לפעמים קשה לי שאני מתאמצת ממש על משהו ועדיין לא מצליחה להגיע ליעד שהיה לי בעיניים, אבל אז אני משחררת שליטה ומבינה שלא הכל בשליטתי ואני רק עושה את ההשתדלות והכל כמו פלא מסתדר

כשאנשים, במיוחד קרובים - לא מכבדים את הרגישות שלי (רמז: בדרך כלל זה לא בכוונה. הם פשוט לא מודעים לרגישות הזאת).

שיש אנשים שלא לוקחים חלק מהנטל של הגיוס