אני יוצאת עם מישהו, הוא ממש אחלה בן אדם אבל אין לו שום שאיפות לחיים, הוא גם חושב שבית ספר זה בזבוז זמן (הוא מבריז הרבה)

הוא חושב שצריך להנות מהחיים והוא רוצה לטייל. הוא לא יודע מה הוא יעשה בצבא חוץ מזה שהוא יהיה בקרבי והתחביב היחידי שיש לו שהוא סיפר לי עליו זה לטייל וגם זה רק מדי פעם. הוא ב3 יחל מתמטיקה אבל הוא היה בדוברי אנגלית.
כדאי לוותר או להמשיך לצאת? כי אני לא רוצה לצאת עם מישהו כמה שנים ולהתאהב בו ועדיין לא יהיה לו כיוון או שאיפות באיזה גיל 20 ומשהו אולי אפילו גיל 30.
אני פשוט אדם עם הרבה שאיפות וכיוון לחיים, הוא לא חייב שיהיה לו כיוון עכשיו אבל אני פשוט בלחץ על העתיד. לגבי שאיפות, חבל לי שאין לו שאיפות או אפילו תחביבים חוץ למטייל מדי פעם

הוא בן 17 עוד מעט 18 בכיתה יב. אני בת 17 וחצי בכיתה יא