34 תשובות
תצאי בשאלה
כן הגיוני. אני גם זוכרת שאמרת שאת לא בטוחה אם את מאמינה באלוהים פעם אחת או משהו כזה. יכול להיות קשור.
אנונימית
תלמדי על שבת ועל הסיבה של ההלכות
אנונימי
שואל השאלה:
כן את צודקת ^^
לא נשמע שאת בטוחה באמונה שלך
הייתי כמוך והיום אני דתייה לשעבר
כן אני גם ככה כמוך
הגיוני לגמרי במיוחד אם אמרת שאת לא בטוחה שאת מאמינה באלוהים. אל תכפי על עצמך משהו שאת לא מאמינה בו.
{;
שואל השאלה:
אני מאמינה בו רק לפי היסטוריה^
מה זה אומר
תסבירי
{;
שואל השאלה:
לא יודעת איך להסביר כאילו כל הניסים וכל הסיפורים שעדיין איתנו ואנחנו העם היחידי שלא נפל מכל הדתות שהומצאו עם הזמן תקחו לדוגמה את היוונים והרומאים הם היו אימפריות גדולות אבל הם נפלו^^
זה לא קשור לאלוהים. אין הוכחות שאלוהים קיים אז זה לא כל כך הגיוני
{;
שואל השאלה:
כע אבל הדת שלנו באה מאלוהים הסיפור של מעמד התורה עובר דורות אחרי דורות והוא בדיוק עם אותו סיפור ^
(תראי אני לא רוצה לריב איתך או את יודעת לתווכח איתך כרגע על הנושא הזה כי זה סתם מבלבל אותי אחר כך(
דבר ראשון את בגיל כזה של בילבול את מעורערת בכל דבר,גם אני הייתי ככה זה עובר.גם אני עד גיל מסוים לא הרגשתי באמת חיבור ואהבה למצוות עד שהגעתי למצב של ניסיון ואז הרגשתי באמת את הרצון להתחבר להשם,את מדמיינת את הבית העתידי שלך בלי תורה?את בעלך לא חובש כיפה או לובש ציצית?וגם במקרה ואת מצליחה לדמיין את זה זה לא צובט לך לחשוב על זה?
יש לכולנו חלק בדת פשוט לרובנו קשה למצוא את עצמנו בתוכה.אני ממליצה לך להתחיל להתעמק קצת במילים של התפילות (בהנחה ואת מתפללת) ולעשות את יותר פעולות שיחברו אותך להשם אפילו סתם באמצע היום לשבת ולדבר איתו כי הוא מקשיב לנו,תשתפי אותו בכל התחושות שלך בנוגע לדת ותבקשי ממנו שיעזור לך להתחבר ולהרגיש אותו ושיראה לך את הדרך הנכונה.אני גם קוראת כל לילה לפני השינה מין דבר כזה שרשמתי לעצמי כדי לחזק את אמונה שלי אם תרצי אני יכולה לשלוח לך בפרטי.
בנוגע למשפט האחרון שאת יכולה לאבד את האמונה שלך על ידי שיחה עם אדם זה יכול לקרות לכולם גם לאדם שכל כולו מאמין,אנשים הם דבר שמושפע בקלות אז אל תחשבי שזה שאת תשתכנעי מזה בקלות אומר שאת לא באמת מאמינה
לא לא הכי לא בקטע של לריב או להתווכח. אני הכי בעד לחקור את הדת,להבין במה את מאמינה,להיות מבולבלת ומסוקרנת. אם בסופו של דבר תאמיני באלוהים ב100% ,זה שלך.
{;
שואל השאלה:
את תמיד מוזמנת לבוא למורה שלי למחשבת תתחיל לחפור לך^
תביני שאנחנו נבחרנו מכל העמים והשם ביקש לשמור את השבת.
ןלכן אנחנו צריכים לשמור את השבת
כי שבת זה ממש חמור
ואפשר לשמור יום אחד
יכולה לשמוע רבנים או להתחבר לתפילה .
באמת כשמתקרבים מאהבה ומחיבור אמיתי להשם מתקרבים פי אלף בעוצמה ובמהירות מניסיון , אבל במקרה של שבת תחשבי שזה באמת מקור הברכה ומי ששומר שבת כאילו שמר את כל המצוות וכל התורה כולה , כל תפילה בשבת היא פי מיליונים מיום חול שבת נועדה לתת לנפש לנוח גם אם אנחנו לא רואים איך תאמיני לי פעם סבלתי ככ בשבתות ששמרתי יותר מכפייה כי באמת סבלתי והיום אני מודה להשם ששמרתי , תנסי יותר להרגיש את השבת לחשוב מה את אוהבת אולי ללכת לבית כנסת ולאט לאט מכירים אנשים ואם לא שם אז באחר כל בית כנסת אווירה שונה לגמרי העיקר להרגיש את השבת, שירי שבת שיש בהם סודות גדולים, לנסות להבין מה הסודות שבשבת למה היא ככ חשובה , לנסות אולי התבודדות וללכת לפארק/יער קרוב סתם לדבר עם השם כמו חבר , השם לא צריך הרבה רק פתח קטן רק צעד קטן והוא ידחוף אותך כל הדרך
היום בערב מתחיל יום עוצמתי ממשש קבלת מתן תורה הילולא של דוד המלך והבעל שם טוב הקדוש אומרים שהיום הזה משפיע ממש על הרמה הרוחנית שתהיה כל השנה , אני מציעה שתנסי קצת להתבודד או לקרוא כמה פירקי תהילים ובעזרת השם אולי זה יעזור לך להרגיש יותר חיבור:)
הרבה חווים את זה בגיל זה
סה"כ התגברת ואת לא ילדה אלא מתחילה "לראות עולם" ולהיות מישהי בעצמך ולא "נגררת" של ההורים
בשביל להרגיש דתייה מומלץ לא לסמוך רק על האמונה של ההורים אלא להתחיל להבין גם את ולהרגיש שהדת שייכת אלייך בתור עצמך ואת זה עושים על ידי לימוד אמונה
ברוך השם לא חסרים לנו כיום ספרים שמדברים על כל נושא שרק מעניין אותך בהיבט דתי... מומלץ מאוד להתחיל ללמוד ולשאול שאלות מאנשים שיודעים לתת תשובות
תוך כדי התהליך את בע"ה תרגישי יותר ויותר שהדת היא יותר "שלך"
בהצלחה רבה צדיקה (:
גם דתי חרדי הכל זה הגדרות בסוף כולנו יהודים , הדת זה לדעתי הקשר שלנו עם השם זה מה שחשוב באמת וכל אחד לוקח את זה שונה לכל אחד תהליך שונה וכל אחד בקצב שלו
אני גם הייתי ככה ויצאתי בשאלה וזה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי
אנונימית
אז תלמדי הלכות
ואמונה
לרדת מהדרך זה לא הפתרון זה לברוח ממה שאתה יודע שהוא אמת פחד מהתחייבות שאולי לא תוכל לעמוד בא , אבל זה לא ככה, השם לא מכריח ולא מאיץ גם אם קשה לנו העיקר זה הרצון וגם עליו הוא נותן שכר , הרבה יורדים מפחד כי הם מרגישים מחוייבים ולא מתוך התקרבות, בגלל זה ככ חשוב לבנות את זה נכון מאהבה לא מפחד או כי חייב:)
ההרגשה של התבודדות והקרבה של השם מספקת ומהנאה יותר מכל הנאה בעולם עמוק בפנים כולנו יודעים את האמת ופשוט מפחדים , ויש לכולנו הרבה קליפות של העולם הזה שמונעות ממנו להתקרב אליו אבל מספיק רק פתח קטן רק הרצון והן כבר נופלות לבד וזה הרגשה הכי טובה בעולם
אנונימית
נשמע שאת באמת פשוט עושה דברים מתוך הרגל ואין לזה יותר מדי משמעות בשבילך. ממליץ לך לשמוע גם מאנשים מאמינים וגם מאנשים שהם לא ולראות למה את מתחברת יותר. סך הכול זאת דרך שאת צריכה לעבור בעצמך ולהמליץ לך על אחת מהאופציות זה לא ממקומי (או משל כל שאר האנשים שמנסים לשכנע אותך כאן).

הדבר היחיד שאני יכול להגיד לך זה לחקור, לשאול שאלות, למצוא תשובות ולא להיות יותר מדי קשה עם עצמך. את עוד צעירה ויש לך הרבה לחוות וללמוד
אנונימי
את כנראה מתקלקלת פה בסטיפס וגם מאנשים הגיוני
אנונימי
קודם כל תנשמי הכל טובב!! קראתי את מה שכתבת והכנות שלך ממש ריגשה אותי. אני כותבת לך בתור בחורה חרדית והכי דוגרי שיש? את פשוט מהממת והמצב שלך הכי נורמלי בעולם.

חברה שלך ממש טועה בקשר להרגל. ברור שהכי שאיפה זה שכל דבר יבוא מאהבה ורצון, אבל ביהדות יש מושג ענק שנקרא "מתוך שלא לשמה בא לשמה". כאילו, עצם זה שזה כבר בטבע שלך ושירגיש לך מוזר ורע לחלל - זה מראה כמה השבת יקרה לך בנשמה בפנים, גם אם כרגע זה מרגיש לך כמו אוטומט. ההרגל הזה הוא שומר מסך בשבילך, הוא שומר עלייך!

ובקשר לטלפון ולמוקצה - אל תרגישי רע עם עצמך. כשאת מדליקה את המסך "רק לבדוק שעה" את לא עושה את זה מרוע או כדי לעשות דווקא, את עושה את זה כי קשה לך וכי הדור שלנו פשוט מכור למסכים האלה. היצר שלנו חכם, הוא מראה לנו דברים כאילו הם "נורמליים" כדי שלא נרגיש רע. אנחנו בני אדם, לא מלאכים, והקדוש ברוך הוא רואה את זה שאת לא נוסעת ולא מדליקה אש והוא מעריך כל מילימטר של שמירה שלך, באמת.

זה שקל להסיט אותך עם מילים גבוהות זה רק כי קיבלת אמונה מוכנה מהבית ועוד לא בנית את האמונה שמתאימה לך. עכשיו כשאת גדלה זה הזמן שלך לשאול, לחקור ולבדוק בעצמך, אל תפחדי מזה!

קיצור אל תנסי להיות צדקת ברגע ואל תתייאשי מעצמך. השבת היא מתנה, לא עונש. תמשיכי לשמור על מה שאת יכולה, ואם נגעת בטלפון או "פישלת" אל תגידי 'טוב הכל הרוס'. ממש לא. כל דקה שאת שומרת שבת היא עולם ומלואו.

אם בא לך לדבר, לחפור או לשאול שאלות , הפרטי שלי פתוח בשבילך תמיד בכיף!!
לא מאמינה. צאי בשאלה בדחיפות
דיברנו על זה לפני כמה זמן
אמרת שאולי את אגנוסטית, ואז שינית את דעתך

גם אם את לא מאמינה, זה לא שאת חייבת לחלל שבת. אם זה מרגיש לך מוזר, אל תעשי את זה.

לגבי המשפט האחרון
אין אדם שלא מוטה כלפי האמונה שלו.
אז או שאת מסתמכת רק על המסקנות האישיות שלך, או שאת מנסה למצוא את הבעיות בכל טיעון שיביאו לך עד שאת לא מצליחה יותר.
וכשאת לא מצליחה, את שואלת אדם מהצד הנגדי.
אבל חשוב לחקור ולהסיק מסקנות בעצמך בסופו של דבר.

בהצלחה
לי הפוך אני הייתי חרדית
ברגע שיצאתי בשאלה
עדיין הרגשתי דתיה
היה לי מוזר לומר שאני לא
למרות שלא שמרתי כלום
אנונימית
כי הכל זה הגדרות , בסוף יהדות זה בנפש החיבור להשם
אנונימית
הייתי כמוך.
אותו דבר .
שמרתי שבת מהרגל.
הנחתי תפילין מהרגל.

ולא הרגשתי כלום בלב שלי.

ככה שנתיים בערך,בתוך הלב,אני בן אדם אחר.

ואז,יום אחד.
פשוט התפרקתי.
בכיתי בכיתי.
לא הבנתי למה אני בוכה את החיים שלי.

ונקלט לי אחרי הבכי,קשר בלתי מוסבר.
כאילו הרגשתי,אני מחובר למישהו.

התחלתי להתחזק,שמעתי שיעורים של הרב שניר גואטה וכאלה.
ואני היום גאה ביהדות שלי.
כל יום אני מתחזק.
מנסה.
יש ירידות.
יש עליות.

יש בורא ,ואני קולטט
יש לי אבא,
אבא.


תראי את הסרטון ותביני אחות שלי היקרה ❤
תראי איך הלב שלך נהיה אחר.
https://screenapp.io/app/v/u3mlhkk_z3
אני חושב שנקודת הכשל פה היא שאת מתבלבלת בין מאמינה לבין דתיה

להיות דתי זה קל, כל מה שאתה צריך זה לעשות כמה מעשים פה ושם וזהו אתה בפנים, האמת שזאת מילה מזוייפת אף פעם בעם ישראל לא נאמר שאנחנו דת, זה מושג שהגויים הדביקו לנו ולצערנו זה חילחל לתוכנו
זה מילה מאוד חיצונית שום דבר מהנפש לא נכנס לתוכה, כדי להיות דתי זה לא משנה איפה הלב שלך, איך אתה מתייחס לאחרים, האם אתה בעל ענווה וצניעות
את הדתי זה לא מעניין מעניין אותו רק האם עשיתי את המעשה החיצוני הנכון מה זה משנה איפה הלב ?

להיות אדם מאמין זה כבר הרבה יותר מזה, זה לא אומר שהמעשים לא חשובים, הם חשובים מאוד מאוד
אבל הם באים מתוך מקום אמיתי, מתוך הבנה ואהבה גדולה
המילים אמונה/נאמנות/אמון לא שייכים לשום דת ושלום קבוצה, הם שייכים לאדם באשר הוא אדם יש אמון בין אנשים ובין בני זוג ובין חיות בית לבעליהן
להיות בקשר חי ואוהב זה המטרה
וברור שכאשר אני אוהב מישהו זה לא פשוט רגש כשאני אוהב אני רק רוצה פועל לעשות טוב למי שאני אוהב, לעשות נחת רוח
וככה בקשר לקדוש ברוך הוא
"רחמנא ליבא בעי" (הקב"ה מבקש את הלב)
ומתוך זה שהלב שלך במקום הנכון והאמיתי שלו המצוות הופעות להיות פעולות טבעיות
תלמדי מהי היהדות שלנו ומה הזכות שנולדת לעם הנבחר, מה התכלית בעולם כל מצווה זה שכר בעולם הבא אסור לזלזל בהלכות שמשה קיבל מסיני דברים שהשם ציווה אל תזלזלי בזה גם תחשבי, שהם הוא אבא שלך וכל ההלכות והמצוות גם אלה שנראים לא הגיונים זה רק לטובתנו ושיהיה לנו טוב ומי שעושה את רצון השם באמת הוא הכי מאושר זאת עובדה תלמדי קצת על היהדות ובאמת צריך שזה יבוא מרצון ובעזרת השם שתלמדי על היהדות ועל מה התכלית את תרצי לעשות את רצון השם.
בהצלחה.