18 תשובות
תנסה לדבר עם מישהו על זה מניסיון זה עוזר, זה לא חייב להיות ההורים אפשר גם חבר שאתה סומך עליו שיתמוך בך וייעץ לך
אנונימית
שואל השאלה:
אני מדבר עם ידידה שלי והיא כן עוזרת מלא וגם עשיתי שיחה אחת עם היועצת של הבית ספר אבל כאילו היא לא הבינה לגמרי היא כאילו חשבה שאני לא יודע מה יש לי ולמה אני עצוב וזה כן עזר אבל לזמן מסויים זה לא פתר לי תבעיות באמת
אני מדבר עם ידידה שלי והיא כן עוזרת מלא וגם עשיתי שיחה אחת עם היועצת של הבית ספר אבל כאילו היא לא הבינה לגמרי היא כאילו חשבה שאני לא יודע מה יש לי ולמה אני עצוב וזה כן עזר אבל לזמן מסויים זה לא פתר לי תבעיות באמת
אנונימי
לבקש ממערכת שאתה נמצא בה לחפש לך טיפול מתאים
לדבר עם ההורים
לבקש עזרה, פה זה לא הכי יעזור וגם חברים
אתה צריך עזרה מקצועית
לדבר עם ההורים
לבקש עזרה, פה זה לא הכי יעזור וגם חברים
אתה צריך עזרה מקצועית
שואל השאלה:
גם אם אני אגיד להורים שלי או לאמא שלי כאילו מה יעשו? אני באמת מנסה להבין איך מישהו אחר יכול לעזור לי בזה
גם אם אני אגיד להורים שלי או לאמא שלי כאילו מה יעשו? אני באמת מנסה להבין איך מישהו אחר יכול לעזור לי בזה
אנונימי
היי, אני ממש מבינה אותך. גם אני נתקלת בקשיים דומים לשלך וקודם כל- תדע שאתה לא לבד בזה. זה באמת מעגל שהוא חלום בלהות ושלא קל לצאת ממנו כלל וכלל. בבקשה אל תפגע בעצמך, זה גם נורא וגם יכול להוביל להתמכרות לפגיעה עצמית כדרך התמודדות עם בעיות אחרות. אני לא יכולה להגיד איזה משהו קלישאתי של "אוכל זה לא אויב" או משהו כזה, כי גם לי יש מערכת יחסים מייגעת עם הדבר הזה.
אם יש לך פסיכולוג\פסיכיאטר\איש מקצוע אחר שאתה סומך עליו, אני ממליצה לך לדבר איתם- אפילו ללא פרטים גרפים על הסיטואציה במידה ואתה עדיין לא מרגיש בנוח, אבל זה באמת חשוב לקבל חוות דעת מאדם שמבין באופן מקצועי בנושא.
תנסה לשמור על עצמך, כי זה באמת דבר הרסני
אם יש לך פסיכולוג\פסיכיאטר\איש מקצוע אחר שאתה סומך עליו, אני ממליצה לך לדבר איתם- אפילו ללא פרטים גרפים על הסיטואציה במידה ואתה עדיין לא מרגיש בנוח, אבל זה באמת חשוב לקבל חוות דעת מאדם שמבין באופן מקצועי בנושא.
תנסה לשמור על עצמך, כי זה באמת דבר הרסני
^ הם יכולים לקחת אותך לטיפול שיעזרו לך להבין מאיפה זה נובע ולעזור לך לשנות את זה
אנונימית
להפנות למקצועי שיודע איך לגשת ולעזור ולדבר
^^
לפעמים זה באמת ככה, עם כל הצדדים השליליים שבזה
אבל כאשר אני סיפרתי את זה לפסיכיאטר שלי (שעבד לשעבר כפסיכיאטר במחלקה להפרעות אכילה) לא קרה שאישפזו אותי או משהו כזה. גם ספציפית ציינתי איש מקצוע שאפשר לסמוך עליו (ואדם שיראה את כל התמונה).
גם לפעמים קשה לספר את זה למישהו כמו הורה או חבר טוב, כי זה דבר שיכול מאוד להדאיג וללא איש מקצוע שמתמחה בנושא יכולות להיווצר עוד בעיות
לפעמים זה באמת ככה, עם כל הצדדים השליליים שבזה
אבל כאשר אני סיפרתי את זה לפסיכיאטר שלי (שעבד לשעבר כפסיכיאטר במחלקה להפרעות אכילה) לא קרה שאישפזו אותי או משהו כזה. גם ספציפית ציינתי איש מקצוע שאפשר לסמוך עליו (ואדם שיראה את כל התמונה).
גם לפעמים קשה לספר את זה למישהו כמו הורה או חבר טוב, כי זה דבר שיכול מאוד להדאיג וללא איש מקצוע שמתמחה בנושא יכולות להיווצר עוד בעיות
שואל השאלה:
אתם חושבים שזה רעיון טוב לספר לאמא שלי ? אמור להיות לי עוד שיחה עם היועצת
אתם חושבים שזה רעיון טוב לספר לאמא שלי ? אמור להיות לי עוד שיחה עם היועצת
אנונימי
ל
אנונימי
אני ממש מזדהה איתך. גם אני הייתי ככה פעם לא הייתי הולך עם בגדים קצרים, הרגשתי רע עם הגוף שלי והיו תקופות מאוד קשות שלא הייתי אוכל בכלל. הגיע שלב שפגעתי בעצמי וזה הדרדר מהר מאוד. היום אני בן 17, מתאמן כבר כמה שנים בחדר כושר, ומרגיש טוב עם עצמי ועם הגוף שלי. מה שאני בא להגיד זה שהמצב משתפר,
זה לא שכל הבעיות פשוט נעלמו, עדיין יש עליות וירידות, אבל המצב באמת משתפר עם הזמן. גם כשמרגישים בתחתית, שאין יותר גרוע ושאין טעם זה יכול להשתנות.
וגם ממה שרשמת, זה נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן לבד ומסתיר המון בפנים. אתה כל היום חושב על איך אתה נראה אני מכיר את זה, זה שוחק ממש. אבל הרבה פעמים אנחנו רואים את עצמנו בצורה הרבה יותר קשה ממה שאנשים אחרים רואים אותנו.
והכי חשוב, אל תישאר עם זה לבד. אפילו לדבר עם חבר טוב,
זה לא שכל הבעיות פשוט נעלמו, עדיין יש עליות וירידות, אבל המצב באמת משתפר עם הזמן. גם כשמרגישים בתחתית, שאין יותר גרוע ושאין טעם זה יכול להשתנות.
וגם ממה שרשמת, זה נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן לבד ומסתיר המון בפנים. אתה כל היום חושב על איך אתה נראה אני מכיר את זה, זה שוחק ממש. אבל הרבה פעמים אנחנו רואים את עצמנו בצורה הרבה יותר קשה ממה שאנשים אחרים רואים אותנו.
והכי חשוב, אל תישאר עם זה לבד. אפילו לדבר עם חבר טוב,
אנונימי
יא גבר אני אוהב אותך
הפרטי שלי פתוח אני מבין קצת בתזונה וכושר אתה מוזמן תמיד לכתוב ואני תמיד עונה גם בלי קשר לתזונה
הפרטי שלי פתוח אני מבין קצת בתזונה וכושר אתה מוזמן תמיד לכתוב ואני תמיד עונה גם בלי קשר לתזונה
היי3> אני גם עוברת הפרעות אכילה, אני סובלת מזה שנה פלוס ואני מבינה אותך כל כך.
אני יכולה לומר לך שהדבר שהכי פחדתי ממנו זה טיפול מקצועי ושההורים שלי יידעו מזה, ולמען האמת זה קרה בטעות, הם גילו שאני מקיאה כי חשבתי שאני לבד בבית ומסתבר שהם היו שם. מפה לשם אני בטיפול כבר שלושה חודשים, עליתי במשקל, זה אוכל אותי, אבל אני מבינה שזה לטובתי, בסוף אני זוכרת את המטרה של השיקום, וזה כדי לחיות טוב יותר, להיות שמחה יותר, חזקה יותר, בריאה נפשית ופיזית. אל תוותר על עצמך. תדבר על זה עם מישהו, אני יודעת כמה זה קשה, אבל אל תיקח סיכונים, זאת מחלה עם אחוזי תמותה גבוהים מאוד, אל תשחק עם החיים שלך. אני יודעת כמה זה קשה אבל אני מאמינה בך!
אני יכולה לומר לך שהדבר שהכי פחדתי ממנו זה טיפול מקצועי ושההורים שלי יידעו מזה, ולמען האמת זה קרה בטעות, הם גילו שאני מקיאה כי חשבתי שאני לבד בבית ומסתבר שהם היו שם. מפה לשם אני בטיפול כבר שלושה חודשים, עליתי במשקל, זה אוכל אותי, אבל אני מבינה שזה לטובתי, בסוף אני זוכרת את המטרה של השיקום, וזה כדי לחיות טוב יותר, להיות שמחה יותר, חזקה יותר, בריאה נפשית ופיזית. אל תוותר על עצמך. תדבר על זה עם מישהו, אני יודעת כמה זה קשה, אבל אל תיקח סיכונים, זאת מחלה עם אחוזי תמותה גבוהים מאוד, אל תשחק עם החיים שלך. אני יודעת כמה זה קשה אבל אני מאמינה בך!
אנונימית
היי
אני יכולה לנסות לעזור אם תרצה לעבור לפרטי:)
אני יכולה לנסות לעזור אם תרצה לעבור לפרטי:)
הייתי באותו מצב, ברגע שהחלטתי לבחור בחיים הכל היה קל יותר.
ניסיתי להשתפר באכילה בהדרגה, לשמוח שוב, לצאת, זה תהליך ארוך אבל אתה תצא מזה רק אל תוותר ותהיה חזק.
אולי יעזור לך לספק לאדם משמעותי שיקדם אותך
ניסיתי להשתפר באכילה בהדרגה, לשמוח שוב, לצאת, זה תהליך ארוך אבל אתה תצא מזה רק אל תוותר ותהיה חזק.
אולי יעזור לך לספק לאדם משמעותי שיקדם אותך
אנונימית
שואל השאלה:
וואו תודה לכולם אני אנסה לדבר עם אמא שלי בקרוב או שאחרי שאני אדבר עם היועצת של הבית ספר או משהו אני אבקש ממנה לספר לאמא שלי או משהו כזה תודה לכולם אתם בטמת גורמים לי להרגיש כאילו אני יכול להרגיש טוב יותר
וואו תודה לכולם אני אנסה לדבר עם אמא שלי בקרוב או שאחרי שאני אדבר עם היועצת של הבית ספר או משהו אני אבקש ממנה לספר לאמא שלי או משהו כזה תודה לכולם אתם בטמת גורמים לי להרגיש כאילו אני יכול להרגיש טוב יותר
אנונימי
היי עוד מעט בת 15 וכבר שנה וחצי בערך בהפרעות אכילה (ונמצאת בטיפול) לא קראתי הכל אבל אני רוצה לענות על זה מחרר. אז אני כותבת כאן כדי לזכור את זה כשאתפנה לענות לך על הכלל אתה יכול לשאול כל מה שבאלך3>
אנונימית
^^^^^חברה אני בול באותה הסיטואציה רק שאני זאת שאמרה להורים ושאני איזה חודשיים או משהו כזה בטיפול. זה שעליתי בגלל שהפסקתי להוציא את האוכל קשה לי ברמות לראות את זה וזה ממש אוכל אותי.
והפחיד אותי ככ לספר להורים שאני בכלל לא יכולה להסביר אבל זה סיפור ארוך בקיצור אני מבינה אותך ממש
והפחיד אותי ככ לספר להורים שאני בכלל לא יכולה להסביר אבל זה סיפור ארוך בקיצור אני מבינה אותך ממש
אנונימית