למה בני אנוש מהללים את החיים אם ברובם החיים הם סבל וקללה

הם לא

עניין של פרספקטיבה

לא הם לא
כנראה מי שכן מהלל הוא לא חי בסבל וקללה

הם לא

מה עדיף למות?

אף אחד לא מהלל את החיים החיים הם חרא אחד גדול

כי משקרים לנו, אומרים לנו להעריך אותם כי זה "פריבילגיה" לחיות

לא הם לא
הכל תלוי באיך את מסתכלת על הדברים

לא הם לא גברתי

אולי שלך לא של כולם

כי זאת הברירת מחדש
זה "מה שאמור ליקרות"
מסתכלים על הדברים (המעטים) הטובים שיש בימקום ליראות את התמונה הגדולה ולהבין שהסבל כאן לא שווה את זה

לכל אדם חיים שונים, לכל אדם תקופות שונות.
בכל מקרה, לפי מה שידוע לנו לפחות, החיים הם הזמן הקצר הזה שבו האנרגיה שאנחנו מורכבים ממנה יכולה להיות במודעות לעצמה. זה די מעניין, לא? ונדיר, כמובן.
גם אם הייתי יודע שאסבול כל חיי הייתי בוחר לחיות מלכתחילה, בסופו של דבר גם סבל אלו חיים ואם קשה מדי, טוב את יודעת.

חלק מנסיבות דתיות או מהשפעות דתיות (לדוגמה- המערב הושפע מאוד בהסתכלות שלו על זה מחמת שאריות של השפעה נוצרית שנשארו בו, במזרח הרעיון של קידוש החיים היה הרבה פחות תקיף, לעומת קידוש דברים אחרים כמו כבוד, כי הם חיו בדתות שלא ראו בחיים ערך בפני עצמו, אנשים שם היו הורגים את עצמםצדי בקלות כשהחיים שלהם לא היו כלי יעיל לכבוד שלהם או לחברה שהם חיים בה).

חלק מנסיבות אבוציונליות, ואפילו שהאבולוציה עיקרה היא ההתרבות ולא ההתקיימות עצמה, אלא הנטייה להתקיים היא רק כדי להתרבות יותר (לפחות לפי תיאוריית הגן האנוכי באביוגנזה), עדיין זה אחד מיסודות האבולוציה אצלנו.
אז אלו שאריות של טימטום אבוציונלי.
(ויתכן שגם הסיבה שזה הגיע לדתות הוא מהסיבה האבוציונלית הנ'ל).

זה שהחיים שלך הם ברובם סבל וקללה לא אומר שרוב האוכלוסייה חווה אותם ככה

אנחנו טוענים שאנחנו מהללים את החיים אבל אם נדבר דוגרי זה בולשיט אחד גדול, אנחנו לא מהללים את החיים אנחנו מהללים את האנושות.

אני לא מהללת את החיים לא יודעת לגבי השאר

אז מה עדיף
להעביר את כל החיים שלנו בלהיות ממורמרים לשנוא את החיים להיות בדיכאון ולא ליהנות מכלום?

אני לא מסכים עם זה אני כמובן לא שופט כי יכול להיות שהיו לך חיים קשים אבל תכלס לרוב האנשים יש חיים די קלים אני אישית בעיקר נהנה מהחיים ואני לא חושב שהם רובם סבל.