טיפים להתחיל לקרוא פילוסופיה?

תמשיך פשוט לקרוא ולחקור
אין מפת קסם של מאיפה להתחיל


סתם המלצה: ביוטיוב יש את הנרי אונגר

אני חושב שכדאי לך להתחיל לנתח משהו בעצמך ואז ללכת לניתוחים מסובחים של אחרים
תיקח משהו קליל לדוגמאה נושאים שהם יותר פסיכולוגים מאשר פילוסופים

שואל השאלה:
מה זאת אומרת לנתח?
נגיד אני קורא ספר מה עושים

אז זהו שאני חושב שלא כדאי ספר
נניח סתם דוגמאה מישהו מהשפחה
תנתח את ההתנהגות שלו
או סתם נניח קח קבוצה דתית ותנתח אותה
אפילו סתם בתור מחשבות מקלחת
להתחיל את הנושא של פילוסופיה עם ספר ישר זה כבד בעיני

שואל השאלה:
קראתי כבר ממש טיפה ספרי פילוסופיה ולמדתי הרבה מהם פשוט אני לא יודע מה התחומים ולאן להתקדם

אא הבנתי שמה בזה אני באמת פחות מבין אני אף פעם לא נכנסתי לתחומים
אני שמרתי על הידע שלי באופן כללי בתחום הזה כי זה תחום שאומנם מענין אבל עושה מלא כאב ראש

פשוט להתחיל איפשהו. תקרא בכללי על מי הפילוסופים החשובים (במערב סוקרטס, אפלטון, אריסטו, דקארט, קאנט, הגל, שופנהאואר, ניטשה, מארקס, קאמי, דה בובאר. במזרח נראה לי בודהה, קונפוציוס, לאו דזה, מו דזה. לא יודע אני בקושי מכיר אותם) ומה הקטע שלהם, תראה מה קורץ לך ותקרא מהם טיפה. ממליץ לך לחפש בגוגל עם איזה ספר שלהם כדאי להתחיל. לא הבנת? תנסה עוד קצת ומקסימום תחליף פילוסוף.

עקרונית עדיף שתתחיל בפילוסופים המוקדמים כי זה קצת נבנה אחד על השני אבל אותי הם שיעממו ואני די מסתדר עם ניטשה ומחפש דברים על הפילוסופים הקודמים תוך כדי. חוץ מזה תרגיש בנוח לחפש דברים שאתה לא מבין, איפשהו יש חנון ברדיט שכבר שאל על זה

ואם אתה רוצה overview גדול כזה אתה יכול לקרוא את history of western philosophy של ברטרנד ראסל. קראתי חלק ממנו והוא היה מאוד נחמד אבל זאת קריאה ארוכה. חוץ מזה שזה רק הצד המערבי (שאני מנחש שעליו אתה יותר מדבר במילא) זה מסכם את הכול ממש יפה וזה זכה בהמון פרסים. פשוט אני קצת יותר אוהב את האומנות והכתיבה בפילוסופיה וזה ספר יותר היסטורי

רק באמאשך אל תתחיל עם קאנט

מה זה טיפים
להתחיל לקרוא אם זה מעניין אותך

מדע הלוגיקה - גו"פ הגל.

זה ספר שמתחיל מנקודת האפס של הפילוסופיה.

שואל השאלה:
תודה!

וואו. שאלה טובה.
אענה לך תחילה תשובה קצרה כדי לשחרר אותך ובמידה ואתה מעוניין אתה מוזמן לקרוא את הארוכה.
הקצרה היא - תתחיל ממה שאתה מתעניין בו ומבין אותו. אך גם אל תפחד לאתגר את עצמך.
לאתגר לא אומר לקפוץ למים בלי לדעת לשחות, אבל זה גם לא אומר לשמוע רק דעות קצרות וקלות להבנה.

התשובה הארוכה - אני עומד בפני צומת הדרכים הזאת גם כן, או ליתר דיוק עמדתי כי פשוט החלטתי לקפוץ למים אחרי זמן רב של שכשוך.
פשוט אספר לך מה אני עושה. איני יודע כמה נכון זה, אבל לבינתיים זו דרכי. אגיד לך גם מה בתכנון שלי.

אתחיל מהעבר-
אני חושב שהפילוסופיה הראשונה שלי(אם אפשר לקרוא לה כזו. אעז ואגיד שבמקום מסוים היא דווקא התחלה טובה כי היא נגישה. אם כי איכותית ומהותית היא לא כל כך) הייתה דיבייטים ופודקסטים על נושאים מסוימים כמו אלוהים וכו'.
לא היו לי כלים לוגיים לבדוק עקביות של טיעונים או כשלים וכו' וזה היה בעיקר לשמוע טענות לכאן ולכאן ולבדוק מה נשמע יותר הגיוני(כמובן שיש טענות מסוימות או הפרכות שגם אדם ללא אימון בחשיבה לוגית מזהה שהן טענות/הפרכות טובות ונכונות. אך כשמתחילים לדבר על נושאים מורכבים בדרל כלל צאיך לבדוק טיעונים יותר בקרוב).

לא באמת בדקתי איזו משנה סדורה של אנשים. זה היה קצת מפה, קצת משם.
וויכוחים של לנוקס מול דוקינס,
הרב יצחק זינגר מול מיסיונרים נוצריים,
הרב מיכאל אברהם מול הבחור מהקו האתאיסטי
וכו', דברים כאלה.

באיזשהו שלב התחלתי גם לראות סרטונים על זרמים פילוסופיים וכו', וכן על ההיסטוריה של אישים פילוסופיים ומי הם היו.
ואז נתקלתי בסרטונים ארוכים של יוטיובר בשם unsolicited advice שפשוט מדבר במנוחוגים על נושאים פילוסופיים נישתיים(וכמה כאלו שלא).

באיזשהו מקום, בצורה לא מתוכננת, צברתי סוג של ידע מרפד על פילוסופיה וההיסטוריה שלה.
על הדרך הכרתי עוד דעות בנושאים שמעסיקים אותי בעיקר(היינו, קיום האל, אמיתות הדת, טבע המוסר, בחירה חופשית. בעיקר השניים הראשונים).

והשבוע החלטתי להתחיל מהבסיס ולטפס משם. אז קניתי את כתבי אפלטון וכרגע באמצע פרותאגורס.
מרגיש קצת כמו ללמוד גמרא, אבל לכל טיעון יש יותר מלל. וגם פה יש "ראשונים" ו"אחרונים". אני בעיקר נעזר בפרשנים מודרניים על הכתבים במקרים שאני מתקשה.
אם כי הספר לא כתוב בצורה שאמורה להקשות עליך, הוא כתוב בצורת דיאלוג וכל נקודה מועברת יחסית בבירור(המחסום העיקרי הוא התרגום העברי הקצת מיושן. וכמובן, הנושאים עצמם שלפעמים קצת מורכבים). הבלבולים העיקריים נובעים מזה שלסוקרטס בוויכוח שלו עם פרותאגורס יש כשלים לוגיים. וזה קצת מצחיק. יש כאלו שדוחים חלק מהכשלים(יש כמה שאי אפשר לדחות) ומתרצים אותם ומסבירים למה זה לא כשל וחלק שמאששים את הכשלים ונותנים סיבות ללמה אפלטון בחר לכתוב ככה את סוקרטס.

מה מכאן? אני רוצה להמשיך מאוד לאריסטו. אני רואה את כתבי אפלטון בתור אבן משחזת להבנת צורת וויכוח וטיעון(וזיהוי כשלים חחח). משהו שהבנתי שאצטרך לאריסטו. במיוחד לספר שלו שמעניין אותי יותר מכל, על המטאפיזיקה. כי שם נמצאים הטיעוניים הגדולים לקיום האל מצידו(גם האתיקה זה ספר שלו שאני רוצה מאוד לקרוא. אבל הבנתי שהוא מהיותר מובנים שלו), והטיעונים שעליהם מדבר הרמב"ם.

אחרי אריסטו הייתי רוצה להתקדם לפילוסופים יוונים מרכזיים אחרים ואז לפילוסופים בימי הביניים היהודיים. הרמב"ם, רבי יהודה הלוי ויש עוד הרבה. כי שוב, הנושא אותו אני מנסה להכריע בו זה שאחת האל ואמיתות הדת. ומשם המוסר והדרך בה על האדם לנהוג בחיים.

לבינתיים אני בנקודת חקירה אבל נוטה לא להאמין בדת.

מקווה להגיע להכרעה מסוימת גם אם לא אבסולוטית, אבל כזו זאני מרגיש שאני יכול לעמוד מאחוריה ושלפחות ברובה היא נכונה מאוד.


לא לשכוח, אני רואה שמישהו פה נקב כמו ברשימת הפילוסופים המרכזיים במערב, אבל יש גם את הפילוסופים הערביים בימי הביניים שהם משמעותיים מאוד, במיוחד בחקירה שלהם על הדת מבחינה פילוסופית.

תקרא את אפלטון כי כמו האמירה המפורסמת כל הפילוסופיה המערבית אינה אלא סדרה של הערות שוליים לאפלטון

אחלה אפלטון. בדיוק התחלתי, הוא נחמד. בתחלתי מהספרים הראשונים שהוא כתב(עדיין לא הגעתי למאגנום אופוס שלו, היינו פיידו, המשתה ופוליטיקה)