קראתי בטור מסוים "מי שמערער על הלוגיקה לא יכול לערער על כלום. גם ערעור על הלוגיקה נזקק ללוגיקה"

הייתי רוצה לומר שהכוונה הייתה "מי שמערער על הלוגיקה *עם לוגיקה* לא יכול לערער על כלום" כי בבירור יש כאן סתירה. אבל אם הוא מערער על הלוגיקה ממילא לשיטתו אין בעיה בסתירות לוגיות. אז אולי הוא פשוט התכוון לומר שמי שמערער על הלוגיקה אין לו במה להשתמש כדי ליצור טענות בעצמו.
אגב, אתה יכול לשאול את מיכי למה הוא התכוון באתר שלו, הוא עונה די מהר.

שואל השאלה:
גם מה שאמרת "אין לו במה להשתמש כדי ליצור טענות בעצמו" חזרנו אל אותו מקום כי הוא עדיין יכול להשתמש בלוגיקה כדי ליצור טענות בעצמו, ראינו שאין בעיה בסתירות לוגיות

רק שאין לו על מה להתבסס. הוא לא יוכל לטעון שמשהו מסוים נכון כי כל אחד לשיטתו הלא-לוגית יכול פשוט לפסול את מה שהוא אומר בלי נימוק לוגי. אין לו חוקים עקביים, והטענות שלו הן פשוט ג'יבריש שאף אחד לא יכול להבין, גם לא הוא (משולש מרובע). אז אולי הוא יכול פיזית להוציא את המילים האלו מהפה אבל אין להן שום משמעות פרקטית. שום דבר שיקדם אותנו מעבר לבן אדם שמזיז את השפתיים. וכל עוד אתה מסכים שהדבר הזה לא נקרא "טענה", הוא לא יכול לטעון טענות ולערער על אף אחד.

שואל השאלה:
למה גיבריש ומשולש מרובע?
השאלה היא מי אמר שאפשר לסמוך על הלוגיקה

אני לא חושב שזו השאלה. בטור נטען שמי שמערער על הלוגיקה לא יכול לטעון כלום. ההסבר שאני נתתי לזה הוא שאמנם אפשר פיזית לומר דברים לא לוגיים אבל הם ג'יבריש וחסרי משמעות בלי לוגיקה, בדיוק כמו שמישהו ידבר על משולש עגול. אין לזה שום משמעות מעשית אז אי אפשר באמת לטעון טענה שנוכל להתייחס אליה בצורה עקבית ומובנת.
אם שאלת הפתיחה היא מי אמר שאפשר לסמוך על לוגיקה, זה אומר שלא פתחת עם להניח לוגיקה מראש, וזה אומר שממילא אין שום היגיון בשאלה. גם אם תביא איזו סיבה ללמה אין לסמוך על הלוגיקה, נוכל פשוט לקבל את הלוגיקה בכל זאת לפי השיטה הזו (כי אין בה לוגיקה, אז מה הבעיה שנסתור את עצמנו?).
לכן אנחנו חייבים להניח את הלוגיקה מראש בלית ברירה.

הטענה היא לא הוכחנו שהלוגיקה נכונה
אלא שמשום שכל מחשבה ספק או טענה כבר משתמשים בלוגיקה בצורה כלשהי, אי אפשר לעמוד מחוץ לה כדי לבדוק אןתה מבחוץ. אם מישהו אומר "אי אפשר לסמוך על הלוגיקה", הוא עדיין מצפה שיהיה קשר בין מה שהוא אומר לבין המסקנה שצריך להסיק מזה, וזה כבר שימוש בלוגיקה
ולכן הרעיון הוא לא שלוגיקה הוכחה באוםן מוחלט, אלא שהיא תנאי בסיסי לעצם האפשרות של לחשוב, לדבר, לערער וכו

שואל השאלה:
אני חושב שקודם כל צריך לנסות להבין מה היא לוגיקה מבחינתנו

כל ערעור על הלוגיקה ייעשה ע"י מחשבה, וכל מחשבה כפופה ללוגיקה.

שואל השאלה:
לא מכחיש את זה^

הטענה שלא הוכחנו שלוגיקה נכונה היא לא נכונה.
והסיבה היא, שכל העניין של חוקי הלוגיקה הם שהם עוזרים לברר את האמת, והם הוגדרו מלכתחילה בגלל שנוכחנו לדעת את אמיתותם במהלך הזמן ועל ידי בירור מחשבתי שבו ניתחנו טיעונים וראינו אילו מהם עומדים ואילו לא עומדים.

עכשיו תגיד "מה זה אומר לא עומדים? הרי זה עצמו פשוט הגדרה לוגית? הרי החלטת שהם לא עומדים על פי חוקי הלוגיקה."
אבל זו הנקודה. זה לא שהיו חוקי לוגיקה מוגדרחם ואז כל מי שלא הלך לפיהם פסלנו אותו. אלא שלא היו חוקים ויצרנו אותם אט אט כאשר הבנו שיש תבניות מסוימות בטיעון שבהכרח מובילות לתוצאות לא נכונות ושיש תבניות שמובילות לתשובות נכונות.
היכולת שלנו להגדיר תבניות לדקויות גבוהות יותר של דיון השתדרגה על הזמן.
יש כאלו שטוענים שבאיזשהו זמן היא נעצרה. אך העובדה בעינה עומדת שלופחת עד אותה תקופה, התבניות היה דבר שנוצר ונבנה. וודאי שלא היו קיים תמיד.

דרך יפה בה רואים שלוגיקה לא תמיד הייתה.. פשוט תקרא את סוקרטס. הוא מדבר בכשלים לוגיים לפעמים.
כלומר, הכשל הלוגי לא היה ברי לו בתקופתו כי הוא עוד לא בורר בכלל.

אתה צדוק