בתור ילדה עם דיכאון שסיימה צבא ואין לה חברים ולא יודעת מה לעשות - מה אתם עושים ביום יום שלכם? מה הופך כל יום ללא מבוזבז?

שגרה

תעשי לוז, תכניסי תחביבים ודברים שאת רוצה לעשות הרבה זמן

שעות שינה וקימה קבועות

אחרת נכנסים לדכאון, מניסיון

הדיכאון הופך לחמור יותר

שואל השאלה:
אבל איך מתקיימים כשאין חברים? מרגיש לי בודד וכאילו אני אף פעם לא נהנית 100% מדברים

ולא יותר מידי מסכים

שואל השאלה:
ואם יש לחץ בבית שאני אתחיל להניע דברים ואני לא מוכנה לכלום נפשית?

אמ... את יכולה לחפש חברים, או לשרוד לבד, תנסי למצוא דברים שאת כן נהנית מהם, לא חייב 100 אחוז הנאה, אבל דברים נחמדים, או כאלה שאת רוצה לעשות הרבה זמן...

וואי לא יודעת

תברחי מהבית תחזרי מאוחר

היי :) אני גם השתחררתי מהצבא לפני כמעט 4 שנים בדיכאון ולא היו לי חברים בכלל באותה תקופה. היום אני עובדת רוב היום ויש לי את המעגל חברים שלי אבל אספר מה עשיתי אז בתקווה שזה יעזור קצת: ניצלתי את התקופה הזאת בעיקר לעצמי, ידעתי שאני צריכה להחלים ולקום מזה אחרת אני אאבד את החיים שלי ולא שווה לי לוותר, השקעתי בתחביב אחד ספציפי שבאמת היה לי כיף איתו ולא גרם לי להרגיש אף פעם כאילו אני עושה איזו מטלה או שאני נמצאת באיזה עומס בגללו. חיפשתי כל יום דברים קטנים שנותנים לי להיות שמחה אפילו לרגע, נגיד שיחה קצרה עם מישהו שאני אוהבת או הליכה בשכונה, אפילו לשמוע מוזיקה שגורמת לי להרגיש קצת טוב יותר בחדר ואפילו מקלחת זריזה שאני ארגיש שעשיתי משהו עם היום שלי. בטוחה שתחלימי מזה ובהצלחה!

שואל השאלה:
פשוט כל דבר שאעשה מרגיש לי כאילו אני לא ממצית את עצמי וכאילו זה לא מספיק והגעתי לרמה שאני עושה את הבחירות שלי עם פינצטה כדי לשקול כל דבר ובסוף אני לא עושה כלום

שואל השאלה:
^^תודה רבה לך ממש עזרת

תגשימי חלומות

אני לא חושבת שאת צריכה להגיע למיצוי של עצמך כרגע, זה תהליך ארוך קודם כל, אנשים לא מגיעים ללמצות את הפוטנציאל שלהם גם בגילאים הרבה יותר מבוגרים משלך. אני חושבת שעדיף להתעסק בלהחלים כרגע ולעשות דברים שעושים לך טוב, ושתהיי יציבה נפשית תוכלי באמת לפתח את עצמך עוד בצורה נכונה וגם יהיו לך יותר כלים לזה

שואל השאלה:
^^ זה כללי...

שואל השאלה:
^^ שוב תודה

לכי להתאמן בחדר כושר או עבודה

שגרה.
עבודה במשרה מלאה ראשון עד חמישי
אימונים בחדר כושר תתחילי 3 בשבוע
תחביבים אולי ריצה ואיזה "חוג"
משחקי מחשב
תצאי עם חברים ותכירי אנשים
ותלכי לראות שקיעה בים איזה פעם בשבוע

פשוט תתחילי לעשות דברים זה מה שאני יכול להגיד לך תתחילי לעבוד תגיעי לחדר כושר רק תתחילי כשמחכים לזמן המושלם לא מתחילים אף פעם והזמן באמת טס ימים הופכים לשבועות שבועות לחודשים חודשים לשנים

סורי אבל אתם לא יודעים מה זה דיכאון אמיתי עם התגובות כאן. בן אדם בדיכאון לא יכול לפתח לעצמו שגרה שלמה ובטח שלא לעבוד במקום יציב לאורך זמן, זה לא שהיא סתם מרגישה עצובה זה אשכרה מחלה נפשית

שואל השאלה:
אני אגיד את האמת שאני לא יודעת מה ייסב לי אושר. מרגיש לי שחברה זה מה שעודד אותי כל השנים אבל גם יש לי בעיות תקשורת אז קשה לי למצוא אנשים. ואם אני פשוט אתחיל מלא הרגלים רנדומליים שאשקיע בהם אני לא יודעת אם זה יימלא אצלי או משהו או שפשוט ירגיש כמו הסחות דעת מהמציאות. אני צריכה מטרה כלשהי להתמקד בה אבל אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות בחיים ומרגיש לי שהימים עוברים כל כך מהר כאילו לא יהיה לי זמן להשקיע במחשבה הזאת ואני רק בת 20 ואני מרגישה כזה לחץ לדעת הכל ומה אני אמורה ללמוד או לרצות מהחיים ואני לא יודעת כלום.