5 תשובות
ביסודי אנשים לא דיברו איתי אבל גם אני לא דיברתי איתם אז אני עדיין חושבת שזו סתם היתה הביישנות שלי
בכיתות ד-ה ילדים מהשיכבה הרביצו לי, צחקו עלי מלא, גם בנות וגם בנים, התחילו לאט לאט לעבור לחברים שלי ואז זה גרם לחברים שלי להתרחק כי אם הם יתרחקו לא יציקו להם
כל היסודי היו צוחקים עלי על איך שאני נראת
הבנתי רק בדיעבד שזה היה בריונות
הבנתי רק בדיעבד שזה היה בריונות
אנונימית
כן,מכיתה ה בערך עד כיתה ח.
בריונות ומילים קשות,לפעמים אלימות
בריונות ומילים קשות,לפעמים אלימות
כן,ביסודי וטיפה בחטיבה.
בכיתה ד היינו בקפסולות והיו איתי שפ רק עוד שתי בנות אז הםכנו לשלישיה כזאת ואחת מהן פשוט הורידה ממני כל פעם,פתחה איתי ריב על כל דבר קטן,או שלפעמים הייתי מסתכלת לצד ואז הן היו בורחות ממני.
ואז בכיתה ו חזרנו לכיתה אחת ושאר החברות שלי נהיינו כלבות וכל דבר קטן שעשיתי הפריע להן. לא היו לי חברים וניסיתי לדבר עם כל הבנות בשכבה אבל זה לא עזר לי כי הייתי ילדה "מוזרה" כזאת (אני עד עכשיו "מוזרה",אבל עם טיפה יותר מודעות).
הייתה שם גם ילדה שהסתכלה לבנות בשירותים סדרתית,ולא משנה מה הצוות טיטא את זה מתחת לשולחן. בחטיבה היא התקבלה לכיתה גבוהה כזאת שצריך שיהיה מצויין בתעודה שההתנהגות שלה ללא דופי,הכי מתאים לה,נכון?
כשהתחלתי את כיתה ז הרבה מהילדים בכיתה שלי אהבו אותי אבל אז התחילה המלחמה ולא יכלתי ללכת לבית ספר,אז נשארתי טיפה מאחור,אבל למרות זאת הרגשתי שלאחד מהבנים (זה שדיברתי איתו הכי הרבה באותה תקופה) יש קראש עליי,וגם לי היו טיפה רגשות אליו. כשעליתי לכיתה ח הסתכלתי על הערמה של הספרים של הכיתה שלנו וראיתי שקית עם שם שאני לא מכירה והבנתי שהולכת להצטרף אלינו ילדה חדשה. כשהיא הצטרפה ישר התנדבתי להיות זאת שעוזרת לה כי הרגשתי שזאת הזדמנות להיות מאושרת.
היו לי 3 הזדמנויות,הקראש,הילדה החדשה,ועוד ילדה שהיא פשוט מלאך,באמת,היא כל הזמן שמה לב אליי והתעניינה בי.
היה יום הולדת לאחד מהבנים בכיתה ושיחקנו נשיקה סטירה,הוא קרא לקראש שלי ושמעתי אותו מבקש בלחש מהילד שחוגג שיקרא לי,והבנתי ש100% שהוא רוצה אותי והרגשתי מאושרת מזה.
סיפרתי על זה למטפלת nlp שלי והיא אמרה שהוא יכול להיות גם אחלה ידיד (בכל זאת,גיל מוקדם) אז אמרתי לעצמי "יאללה,נדבר איתו" ונחשו מה? ירד לו ממני.
ואז בסביבות נובמבר הילדה המלאכית עזבה את הכיתה שלנו מסיבות אישיות ואני התחלתי להתקרב לילדה החדשה.
מתי הבנתי שכל זה בריונות? ראיתי את הילדה שעברה כיתה באזור של הלוקרים (מסתבר שהלוקרים שלנו היו קרובים) ודיברנו. הודתי לה על זה שהיא תמיד שמה לב בהבדל מכולם,ואז היא אמרה לי שאין בעד מה,אבל בערך כולם שמו לב לזה,הם פשוט כולם מניאקים שמתעלמים.
עריכה-וואי אמאלה יצא לי ארוך
בכיתה ד היינו בקפסולות והיו איתי שפ רק עוד שתי בנות אז הםכנו לשלישיה כזאת ואחת מהן פשוט הורידה ממני כל פעם,פתחה איתי ריב על כל דבר קטן,או שלפעמים הייתי מסתכלת לצד ואז הן היו בורחות ממני.
ואז בכיתה ו חזרנו לכיתה אחת ושאר החברות שלי נהיינו כלבות וכל דבר קטן שעשיתי הפריע להן. לא היו לי חברים וניסיתי לדבר עם כל הבנות בשכבה אבל זה לא עזר לי כי הייתי ילדה "מוזרה" כזאת (אני עד עכשיו "מוזרה",אבל עם טיפה יותר מודעות).
הייתה שם גם ילדה שהסתכלה לבנות בשירותים סדרתית,ולא משנה מה הצוות טיטא את זה מתחת לשולחן. בחטיבה היא התקבלה לכיתה גבוהה כזאת שצריך שיהיה מצויין בתעודה שההתנהגות שלה ללא דופי,הכי מתאים לה,נכון?
כשהתחלתי את כיתה ז הרבה מהילדים בכיתה שלי אהבו אותי אבל אז התחילה המלחמה ולא יכלתי ללכת לבית ספר,אז נשארתי טיפה מאחור,אבל למרות זאת הרגשתי שלאחד מהבנים (זה שדיברתי איתו הכי הרבה באותה תקופה) יש קראש עליי,וגם לי היו טיפה רגשות אליו. כשעליתי לכיתה ח הסתכלתי על הערמה של הספרים של הכיתה שלנו וראיתי שקית עם שם שאני לא מכירה והבנתי שהולכת להצטרף אלינו ילדה חדשה. כשהיא הצטרפה ישר התנדבתי להיות זאת שעוזרת לה כי הרגשתי שזאת הזדמנות להיות מאושרת.
היו לי 3 הזדמנויות,הקראש,הילדה החדשה,ועוד ילדה שהיא פשוט מלאך,באמת,היא כל הזמן שמה לב אליי והתעניינה בי.
היה יום הולדת לאחד מהבנים בכיתה ושיחקנו נשיקה סטירה,הוא קרא לקראש שלי ושמעתי אותו מבקש בלחש מהילד שחוגג שיקרא לי,והבנתי ש100% שהוא רוצה אותי והרגשתי מאושרת מזה.
סיפרתי על זה למטפלת nlp שלי והיא אמרה שהוא יכול להיות גם אחלה ידיד (בכל זאת,גיל מוקדם) אז אמרתי לעצמי "יאללה,נדבר איתו" ונחשו מה? ירד לו ממני.
ואז בסביבות נובמבר הילדה המלאכית עזבה את הכיתה שלנו מסיבות אישיות ואני התחלתי להתקרב לילדה החדשה.
מתי הבנתי שכל זה בריונות? ראיתי את הילדה שעברה כיתה באזור של הלוקרים (מסתבר שהלוקרים שלנו היו קרובים) ודיברנו. הודתי לה על זה שהיא תמיד שמה לב בהבדל מכולם,ואז היא אמרה לי שאין בעד מה,אבל בערך כולם שמו לב לזה,הם פשוט כולם מניאקים שמתעלמים.
עריכה-וואי אמאלה יצא לי ארוך
